טכנולוגיית ויקי כפלטפורמה ללמידה שיתופית...

שלום לכולם!
במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים", התבקשנו להתחלק לקבוצות, לבחור מאמר מתוך רשימה נתונה ולסכמו באופן שיתופי בסביבת ויקי.
לאור התנסותי הראשונה בסביבת למידה זו, אני שואלת מהי טכנולוגיית ויקי ומה הפוטנציאל של טכנולוגיה זו כפלטפורמה ללמידה שיתופית?
"טכנולוגיית ויקי, הינה סביבה מתפתחת מבוססת היפר טקסט, שנשענת על מספר מחברים ומספקת הזדמנות לשיתוף ולאינטראקציה בין הלומדים ליצירת מידע שיתופי.
ללומדים קיימת האפשרות לעקוב אחר התפתחותו של התוצר המשותף ואחר השינויים החלים בו" (ד"ר מישר טל חגית).
קבוצתי המונה חמישה לומדים, בחרה לנתח את המאמר " מדיניות לאומית המקשרת בין רפורמות חינוכיות, מבוססות טכנולוגיה לבין התפתחות כלכלית וחברתית".
ברצוני להתייחס לנושא מסויים מתוך המאמר, המציג את הצלחתה והתקדמותה של מדינת סנגפור הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הישגים חינוכיים מרשימים במיוחד.
במאמר, סינגפור מוצגת כמדינה בה הממשלה הציבה לעצמה כמטרה מרכזית, את מערכת החינוך כמוסד שמטרתו להקנות ללומדים מגיל צעיר מאד, מיומנויות בתחומים השונים: מדעים, מתמטיקה ושפה. מיומנויות שבעתיד תשמשנה ותשרתנה את המדינה.
כבר מגיל אפס ילד נולד לתוך מדינה בעלת חוקים נוקשים ועליו לציית לחוקים אלו. ביה"ס למעשה מראש מקטלג את עתידו של הילד מגיל צעיר מאד.
אני תוהה , האם קיימת ע"פ גישה זו חשיבה לגבי צרכיו, יכולותיו ורצונותיו האישיים של הפרט?
היכן הגיוון בתוכניות הלימוד והתאמתן לצורכי הפרט? האם קיימת התייחסות לשונות ולבשלות הקייימת בין לומד ללומד? תשובתי, לא.
סנגפור הינה מדינה בעלת משמעת, נוקשות וצייתנות. אכן, יש לה בוגרי אוניברסיטאות מעולים, אך האם שמעתם על סופרים, במאים, אנשי קולנוע ועוד?
אז נכון, מצד אחד סנגפור מדינה שאזרחיה מצייתים לחוקיה ונחשבת להצלחה ענקית בתחום החינוך,אך זה בא על חשבון חשיבה עצמאית, מקורית , מאולתרת ויצירתית. האם זהו דמותו של הבוגר המיוחל?
לדעתי, קיימת כאן תפיסה תרבותית וחברתית שונה, אך ניתן ללמוד מהמודל הסנגפורי ולראות אלו דברים ניתנים ליישום בחברתנו. הייתי מאמצת בשמחה ממודל תרבותי זה, את יראת הכבוד כלפי, הורים, מורים ועוד ואכן, הגיע הזמן שיגיע השינוי גם במערכת החינוך בישראל.

ולקינוח, למעונינים, "חידה סנגפורית", הינו ספר שנכתב ע"י 2 פרופסורים לתקשורת מישראל, ברוך נבו וגבי וימן, העוסק גם בנושא מערכת החינוך בסנגפור.
להתראות.

ושוב מתחילים מחדש...

ושוב אנו נפגשים לאחר חופשה (אם בכלל אפשר לאמר זאת...) ונמצאים בפתחו של סמסטר ג'.
אז מה היה לנו היום? את היום פתחנו ברגל ימין עם ד"ר מסאלחה, שהרגיע אותנו בצורה פסיכולוגית ע"י חיוכים ולא מעט בדיחות. המשכנו לקורס של ד"ר מינץ שדברה עמנו על עיצוב סביבות למידה מתוקשבות ועל סוגי פעילויות אינטראקטיביות שונות, כגון: אנימציה, הדמיה, מודל וכו'. המשכנו לקורס של ד"ר מישר טל שהודיעה לנו שאנו הולכים לעבוד מאד קשה הסמסטר, ונתנה לנו תרגיל חימום בכתיבת ספור שתופי, בסביבת לימוד שיתופית ואינטראקטיבית הנקראת ויקי.
לא די בכך, לקינוח סיימנו את היום, עם מר יאיר צדוק שדבר עמנו בשפת תגיות הנקראת HTML ולאחר דקות ספורות אחזתי בראשי ושאלתי את עצמי, האם אני נמצאת במקום הנכון?
אז כמו תמיד, ההתחלות הן קשות ולא מובנות וזה הולך להיות מבחינתי סמסטר מאד מאסיבי, מאתגר ולא פשוט. אני מקווה שהלימודים במהלך סמסטר זה יתרמו ויעשירו את הידע המצומצם שלי... בטכנולוגיות נוספות.
לסיום, ברצוני לשתף אתכם בשיחה שהייתה לי עם מנהלת בית ספרי, בה ספרתי לה שהכנתי יחידת לימוד מתוקשבת בנושא פורים, היא הביעה התעניינות רבה ואף בקשה שאשתף את הצוות והמורה למחשבים.
אם אתם זוכרים בתחילת דרכי כשהתחלתי בכתיבת הבלוג, ציינתי שבית ספרי ממש לא מתוקשב.
אני שמחה לאמר, שכמו שאני עוברת תהליך של שינוי, כך גם בית ספרי.
בנוסף, בישיבת סוף שנה הודיעה מנהלת בית ספרינו רשמית, שלכל כתה יהיה מחשב המחובר לרשת, הללויה...
מקווה שבהמשך אוכל לשתף אתכם בטכנולוגיות נוספות.
אז שיהיה לכולנו סמסטר קל ונעים.
בהצלחה!