בעידן הדיגיטלי...

" הילדים של היום, זה לא הילדים של פעם", אני שומעת את עצמי ואחרים אומרים זאת מדי פעם. צעדי הענק שעשתה הטכנולוגיה בשנים האחרונות, הפכו למנת חלקו של הדור הצעיר, שנולד לתוך חידושים טכנולוגיים ושולט כמעט בכל רזי הטכנולוגיה העכשווית, כגון: גוגל, ויקיפדיה, מסנג'ר פייסבוק ועוד.
כאחת, שמתקשה לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגית, אני מנסה לסדר ולארגן לעצמי את הידע שרכשתי לעצמי עד כה, בקורס "טכנולוגיות ידע ותקשורת למידה". ידע הכולל בתוכו, בלוג, פוסט, טוויטר, דלישיוס, המאפשר יצירת רשימת קישורים מועדפים הנגישה מכל מחשב ופודקאסט, תוכנית רדיו המופצת באינטרנט אליה נחשפתי לראשונה ונהניתי לשוט בחיפוש אחר שידורים שונים ולבסוף הגעתי לשידור בנושא טרקים לניו- זילנד.
מבחינתי, זוהי רק תחילתה של למידה מגוונת בתחום הטכנולוגיה...
כמו שציינתי לעיל, התפתחות והתהוות הטכנולוגיה הינה בקצב מסחרר, עוד לא הספקנו להכיר טכנולוגיה מסוימת וכבר יש מהדורה אחרת...
כדי שנשרוד את המציאות החדשה, עלינו כאנשי חינוך, להיות בעלי אוריינות דיגיטלית, הדורשת מיומנויות, קישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת ולהקנות דרכי למידה וחשיבה חדשות.
מציאות זו מביאה אותי לידי תובנה, שבחירתי ללמוד במגמת תקשוב, תסייע בידי, להיחשף, להעשיר ולהרחיב את הידע שלי בקבלת כלים ליישום הידע הטכנולוגי באופנים שונים.
בשיעור האחרון נחשפנו לIPAD וטוענים שכנראה ישתלב במהירה במערכת החינוך ובכך יחליף את ספרי הלימוד.
לדעתי, שילוב טכנולוגיה זו, תשנה את צורת ההוראה ואף תתרום לה באופן חיובי וכמובן תסייע בשמירה על איכות הסביבה.
ברצוני להתייחס לטכנולוגיה נוספת אשר מעוררת בי סוגיות והיא, קריאת ספרים באמצעות האייפון.
מצד אחד, אנו נמצאים בעידן דיגיטלי, אך מאידך אני אומרת לעצמי: ישנן חוויות רבות שהטכנולוגיה לא תוכל לספק עבורי.
דוגמא לכך, קריאת ספר רגיל, מנייר , לא ממוחשב. קריאת ספר, הינה תרבות החובקת בתוכה חוויה מיוחדת. אולי אני מיושנת בדעותי, אבל כרגע אני לא אוותר על חווית ההליכה לצומת ספרים, סטימצקי ועוד, בבחירת וקניית ספר, ישיבה בכיף, עם מטעמים של דלישיוס ולידי ספר מעניין.
לצערינו, תרבות קריאת ספרים והליכה לספרייה הולכת ונעלמת בקרב בני הנוער. אם צעד טכנולוגי זה, של המרת ספרים דיגיטליים באייפון יעורר קריאה בקרב בני הנוער, אז הרווחנו.
לסיום, ברצוני לשתף אתכם בסרטון בנושא "הספרים הדיגיטליים בעברית מגיעים לאייפון".
התרשמו והביעו דעתכם.
להתראות .

נפלאות המחשב...

לקראת יום העצמאות ישבתי עם 3 תלמידים והכנו יחדיו מצגת ליום העצמאות ,המכילה את סמלי החג. עד לפני חודשים ספורים לא העליתי על דעתי שיהיה לי מחשב בכתה ועוד מחובר לרשת....

אז כיצד קרה הדבר?

לאורך כל הקורס "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר", ד"ר שרה שדה ,ניסתה להוביל אותנו להגיע לידי תובנות, שאנו צריכים להיות סוכני השינוי ואם אנו רוצים בשינוי, הוא צריך לבוא מלמטה למעלה.

חברתי היקרה אורנית, החברה בצוות ניהול ביה"ס, אימצה תובנה זו ופנתה למנהלת ביה"ס בבקשה לקנות מחשבים לשכבה הבוגרת ( המונה 3 כיתות) ובבקשה נוספת לחברם לרשת...

במקביל , העליתי גם אני נושא זה בישיבת מחנכות והתגובה הייתה נסערת, "בשביל מה ומי צריך אינטרנט"?

כדי לענות על שאלה זו , אני חוזרת לתחילת הפוסט. ..

אני רוצה לספר לכם על תלמיד בשם ט'. ט' נער בן 14 וחצי, אינו וורבאלי ומאובחן ברמת פיגור שכלי בינוני. ט' חסר מוטיבציה ללמידה, אינו מגלה עניין בסביבתו ומעדיף לישון במהלך היום ובדרך זו הוא מנתק עצמו מהסביבה הדורשת ממנו אקטיביות. קיים דבר אחד משמעותי ,המעורר גירוי , עניין ושמחה אצל ט' וזה המחשב.

במהלך הכנת המצגת ישבתי ליד ט' פעורת פה ולא מאמינה למראה עיני. התלמיד פתח תוכנות, גלש לאינטרנט, בחר תמונות, אני לא הספקתי אפילו לעקוב אחריו. וואו, איזה פוטנציאל, מיומנויות ויכולות הכלי הטכנולוגי הזה הוציא מט'. המדהים מכל, שכל הזמן הייתה לי תחושה, שט' יודע לקרוא יותר ממה שאנחנו חושבים ואכן תחושה זו אכן התאמתה לי. אצל ט' ,רב הנסתר מעל הגלוי, אך אני מאמינה שבעזרת המחשב נוכל להגיע ולממש את הפוטנציאל הרב הקיים בנער המדהים ביכולותיו.

לסיום , ברצוני לשתף אתכם בכתבה שצפיתי בחדשות ערוץ 2 בשם "בלוגריות אופנה", נושא הרחוק ממני אלפי קילומטרים…

במהלך שידור הכתבה אוזני קלטה שמדברים על בלוג ובלוגריות והרי אני סוף סוף בעניינים, אז החלטתי לצפות בכתבה. ראשית, איזה ידע טכנולוגי מרשים יש לדור הצעיר, אני רק עכשיו בגילי המופלג נחשפתי למושגים: בלוג ופוסט…

שנית, לאורך כל הכתבה שאלתי את עצמי :" למה נערות בגיל כ"כ צעיר צריכות להיכנס לעולמם של המבוגרים? לעולם העסקים? איפה הילדות? הרי תקופה זו לא תחזור לעולם.

לכל המעוניין ,תצפו בקשור לכתבה ולסרטון ותביעו דעתכם.

שבוע נהדר .

http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Economics/Consumers/Article,41780.aspx

לטיול יצאנו...

כמו שהבטחתי, אשמח לשתף אתכם במקצת מחוויות הטיול. ההכנות לטיול לוו במעט חששות, מכיוון שזו פעם ראשונה שתלמידינו ישנים מחוץ לבית הוריהם (תלמידים בעלי צרכים מיוחדים). אז איפה היינו ומה עשינו? שטנו בכנרת, רכבנו בכרכרות, צעדנו בבניאס ובמהלכו נזכרתי שעלי להכין פודקאסט, השתתפנו בסדנת שוקולד שהוסיפה לנו המון קלוריות, רקדנו וכמובן אכלנו ( לא דלישוס...).
במשך יומיים החיוך לא סר מעל פניהם. איזה אושר, מה צריך יותר מזה?
תכנון הטיול והפעילויות הותאמו ליכולותיהם וצורכיהם של התלמידים והם אף בחרו חלק מהפעילויות בהם השתתפו.
בקיצור, התלמידים היו כל הזמן לנגד עינינו במרכז העניינים .
ראיית הילד במרכז, חיברה אותי למאמרה של סוזן סמל "בי"ס של מחר בי"ס של היום" (מתוך הקורס: "סוגיות במדיניות החינוך") בו היא מתארת, איך התפשט זרם הרעיון שהילד במרכז. גישה הטוענת שיש לראות את צורכי הילד בתוך מערכת החינוך ובי"הס צריך להתאים עצמו לצורכי התלמידים ולשמש מוסד חברתי המקבל את השונות הפיסית, רגשית והתפתחותית של כל ילד באשר הוא. אני מאמינה ואף עובדת ע"פ גישה זו, שיש לראות ולהכיר בשונות הקיימת בכל חברה וחברה ועלינו כאנשי חינוך לנסות לראות ולמצות את הפוטנציאל הטמון בכל אחד אחד.
לסיכום זו הייתה חוויה מרגשת, מאתגרת ומלאת סיפוק הן לצוות והן לתלמידים.
מקווה בעתיד לשתף אתכם בטיולים נוספים.

יוצאים לדרך...

שלום וברכה,
התחלתי לרשום את הפוסט הראשון שלי. ראשית כל הללויה, מילה חדשה נוספה ללקסיקון שלי, פוסט..
אני נמצאת בחופשה שכל כך הרבה זמן חיכיתי לה, אחרי תקופה מאסיבית של עבודה ולימודים. אני יושבת בגינתי ומנסה לכתוב בלוג, אחרי שלקחתי הפסקה קצרה מניכוש העשבים . כן, זו דרך נוספת בשבילי להתחבר לאדמה ע"פ הצעתו של בעלי... ( לפני כשנתיים עברתי מהעיר הגדולה אל המושב).
התחלתי ברגע זה מסע ששמו "בלוג", שהולך להתמשך שבועות רבים. מסע לא ידוע, ללא כיוון, מטרות ויעדים בשלב זה.
קיבלנו משימה לרשום בלוג. מה זה בלוג? מה אני אמורה לרשום? איך זה קשור ללמידה? תהיות רבות חולפות בראשי. משימה זו די מביכה, בעיקר המחשבה שכולם יכולים להכנס לבלוג ולקרוא זאת.
מי היה מאמין שאני ארשום בלוג. עד לפני כמה חודשים, ביררתי על לימודי תואר שני בתחום מקצועי- חינוך מיוחד. למגמה נרשמתי באופן ספונטני בעקבות חברותיי, אילנה ואורנית. כמו כל תהליך/שינוי, ההתחלה לא קלה אך הכל תלוי בגישה. אני בטוחה שכאשר התהליך יהיה טבעי עבורי, "שד" הבלוג יראה בעיניים אחרות, ורודות יותר. מטרות הבלוג ע"פ הבנתי, להגיע לתובנות ולמידה לגבי תהליכים שעוברים ויעברו עלי, הן בפן האישי, לימודי ,מקצועי ועוד.
אני מאחלת לכולם מסע "בלוג" מאתגר ומהנה. אני באמת יוצאת לטיול מאתגר בן יומיים, לאחר חופשת הפסח עם תלמידי לצפון פעם ראשונה...
אחזור ואשתף אתכם בחוויות.
להתראות