מחשב ומצלמה בתהליך הלמידה...

במסגרת הקורס "אסטרטגיות למידה מתקדמות" התבקשנו לחקור וללמוד באופן עצמאי על תיאוריית "העברה" בלמידה. "העברה" - הינה רכישת ידע בהקשר אחד ויישומו בהקשרים אחרים. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא זה, במאמרו של - קניאל, ש' (2001) ,העברה בלמידה: תקוות חדשות, מס"ע . מצ"ב קישור: http://portal.maיcam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=44&referer=useJsHistoryBack

אכן קראתי,חקרתי ונוכחתי לדעת שתיאוריית "העברה", מהווה מרכיב מאד חשוב בתהליך הוראתי.
אחת המטרות החשובות ביותר בתחום החינוך המיוחד ,הינה, הקניית מיומנויות בתחומים מגוונים ויישומן בתחומים נוספים, במטרה לשפר את אופן תפקודו ואיכות חייו של הפרט.
מחקרים רבים בתחום, הראו כי המשתמשים בתהליכים מטה-קוגניטיביים משפרים את ביצועם ומצליחים ליצור העברה חיובית בתחומים שונים ובאוכלוסיות מגוונות, כמו ,לקויות למידה ופיגור שכלי . העברה מתרחשת במוחו של המעביר ולא במוחו של הצופה בהעברה, והיא נשענת בעיקר על מאגר הסכמות שעמה מגיע המעביר לתהליך הלמידה . יש להעמיד מצלמה שתצלם אירועי העברה, ואחר כך לפתח את הצילומים ולבחון את התהליך ואת התוצאה (קניאל,ש' 2001).
בעקבות כך, ברצוני לשתף אתכם כיצד תיאוריה זו מיושמת בשטח בתהליך הוראתי.
כמחנכת כתה בשכבה הבוגרת בבי"ס לצרכים מיוחדים מאד, במסגרת שעורי כישורי חיים ,אנו עובדים על שיפור מיומנויות בתחום התפקוד העצמאי ,לדוגמא : קניית מוצרים במכולת,הכוללת למידת מיומנויות בתחום התקשורתי, חברתי, קוגניטיבי ועוד.
בתחילה, אנו עורכים בכתה פעילות הכנה במכולת "דמית", כגון: בחירת המוצר שצריכים לקנות, תהליך קנייה ומכירה תוך שילוב משחקי סימולציה של מוכר קונה, שימוש בכסף, כללי התנהגות, במטרה להכין את התלמידים עד כמה שניתן למציאות היומיומית. בפועל אנו יוצאים למכולת ותהליך הקנייה מיושם ומועבר באופן מציאותי ומתועד במצלמה.
בשלב הבא ,אנו רואים את הפעילות יחד עם התלמידים במחשב ומנסים להגיע יחד עמם בתהליך של רפלקציה, לתובנות ומסקנות לפעם הבאה . תוכנית למידה זו נקראת "קפיצת מדרגה" המשלבת מחשב ומצלמת וידאו.
( התוכנית "קפיצת מדרגה" המשלבת מצלמה ומחשב ,הינה תוכנית ניסיונית שפותחה בבי"ס "יהודה הלוי" לחינוך מיוחד בנתניה, מצ"ב קשור בהמשך).
כעת אציג כמה דוגמאות מציאותיות מהשטח: בפעם הראשונה כאשר יצאנו לקניית מצרכים במכולת (התהליך מתועד במצלמה) , התלמידים נתקלו בבעיה כאשר הגיעו לקופה. בבואם לשלם עבור המצרכים גילו למעשה שאין להם כסף. אז מה עושים במצב כזה?
בפעם אחרת,התלמידים נתקלו בבעיה שלא היה את המוצר שרצו לקנות. אז מה עושים?
אני שואלת ,האם יש למחשב ולמצלמה מרכיב חשוב בלמידה כזו? בוודאי!!!
תלמידינו זקוקים ללמידה מוחשית, המשלבת את מרבית החושים, הקרובה ככל האפשר למציאות. המרכיבים החזותיים והאודיטוריום,של המולטימדיה ,תורמים ללמידה חווייתית ,משמעותית ומוחשית המעוררת עניין ומוטיבציה אצל הלומד ומגבירה את תחושת הסיפוק והאתגר גם אצל המורה.
למידה רפלקטיבית ,קשה ליישום אצל תלמידינו ללא תמיכה ויזואלית: תמונה, סרט, מצגת ותיעוד מתמשך. השימוש בעזרים אלו, מאפשר לחוות את החוויה שוב, לנתח אותה בהקשר רלוונטי ובעזרת חברי הקבוצה וכמובן תיווך של איש צוות ותקשורת תומכת, ניתן להסיק מסקנות ולתכנן את ההתנסות הבאה.
אני סבורה, שקיים חסרון בשילוב מצלמה בתהליך למידה בקרב לומדים מסוימים.
ישנם תלמידים שנוכחות המצלמה והצלם , גורמים להם להתנהגות לא טבעית, להסחת דעת ואיבוד קשב וריכוז.
גם אני לעיתים, מרגישה באי נוחות, כאשר אני מודעת לכך , שיש עוד עין אשר מסתכלת אנושית או טכנולוגית. אי לכך,תפקידנו ושאיפתנו, לדאוג שהמצלמה לא תהווה מוקד משיכה והסחה, אלא תהווה חלק מהסביבה הטבעית של הלומד.
בתוכנית למידה זו, ראינו למעשה כיצד תיאוריית "העברה" מיושמת בעזרת טכנולוגיה של מחשב ומצלמה ותורמת רבות לתלמידנו, בתחום התפקודי, רגשי-חברתי, שפתי ועוד.
לסיום, מצ"ב קשור לכתבה המסבירה מהי תוכנית "קפיצת מדרגה" ובה סרטון, המציג את איילי בן ה-14, המנסה לקשור את שרוכי נעליו- "מצלמים ולומדים" .
צפייה מהנה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3958829,00.html

"גוגל דוקס" בתהליך הלמידה

שלום וברכה,

במסגרת לימודי במגמת "תקשוב ולמידה" נחשפתי והתנסיתי לראשונה לכלי בשם "גוגל דוקס". "גוגל דוקס", הינו, שירות ניהול מסמכים מקוון המאפשר להעלות מסמכים ולערוך אותם בשיתוף עם משתמשים רבים אחרים . לדוגמא, בבתי ספר יכולים להשתמש בגוגל דוקס כדי לכתוב מטלות מקוונות ולהעלות אותן לאתר משותף שבו כל תלמידי הכיתה יכולים לצפות באינטרנט ולהוריד את המסמכים למחשב שלהם.
במסגרת הקורס של ד"ר גילה קורץ ,חברותי אילנה אורנית ואני החלטנו לבדוק כיצד אנו משלבות את טכנולוגיית ה"גוגל דוקס" במערכת בית ספרינו (יש לציין שכבר לפני חודשים ספורים פנתה אלינו מנהלת בית ספרינו בנושא זה).
לאור התנסותי הקצרה אומנם בכלי זה, אני חושבת שזהו כלי עזר נהדר בתהליך הלמידה הן של הצוות החינוכי והן של התלמידים ,בהקניית מיומנויות שונות,כגון: למידה שיתופית, יכולת ביטוי עצמי עצמי, שיפור יכולת הכתיבה ועוד.
למה בחרנו בטכנולוגיה זו?
השיקולים שעמדו בפנינו בבחירת טכנולוגיה זו, שתהיה, נגישה, יישומית יעילה ומהירה.
חשוב לציין שלפני כשנתיים נבנה אתר בית ספרי במקום עבודתי. בתחילת הדרך כמובן התעוררו מס' קשיים מצד אנשי צוות , הן מבחינה טכנולוגית (שליטה במיומנויות בסיסיות), מודעות לנושא ועוד.
אך אט אט ועם הרבה תמיכה מסביב , ניתן לומר כיום,שכמעט כל צוות ביה"ס נכנס לתוך האתר הבית ספרי , קורא הודעות ורבים אף לוקחים חלק פעיל.
אני סבורה שגם הטמעת טכנולוגיית ה"גוגל דוקס" תלווה בתחילה בקשיים. התהליך יעשה בהדרגה בתחילה למס' מצומצם של אנשי צוות הנוגעים בתחומים רלוונטיים בהם נבחר להתמקד.
אני שואלת באילו תחומים רצוי שנשתמש בגוגל דוקס?
מניסיוני האישי, לדעתי יש מקום למס' נושאים חשובים, שכלי זה יכול לתרום רבות לצוות, כגון: כתיבת תעודות. כיום, הנוהל המקובל בבית ספרי, שכל מחנכת מקבלת משאר הצוות המקצועי חוות דעת כתובה על דף על כל תלמיד ותלמיד (בודדים כותבים חוות דעת ושולחים דרך מייל).
אנו המחנכות אוספות את כל ההערכות מהצוות המקצועי ומקלידות לתוך טופס התעודה הקיים במחשב.
בעידן המודרני הטכנולוגי בו אנו נמצאים, האם לא כדאי ללמד את הצוות להשתמש בגוגל דוקס? אכן כן.
יצירת מסמך שיתופי לכל הצוות יהיה מהיר ויעיל יותר. ובנוסף ,בתהליך הכתיבה כל איש צוות מקצועי יוכל לקרוא את ההערכה של שאר הצוות החינוכי וע"י כך יוכל להכיר וללמוד צדדים שונים אודות התלמידים בתחומים השונים ,כגון: מוסיקה, מחשב ,אומנות וכו'.
דוגמא נוספת , היערכות לקראת ישיבות תל"א ( תוכנית לימודית אישית).
כיום, לפני כל ישיבה, כל איש צוות השותף בישיבה ממלא לעצמו מטרות לגבי אותו תלמיד. יצירת מסמך שיתופי, גם בתחום זה יוכל לתרום רבות כפי שצויין לעיל וגם יעזור לצוות להגיע יותר מוכנים וממוקדים לישיבה .
קיימת בעיני חשיבות רבה בנושא למידה השיתופית ואני סבורה שאכן כדאי ואף רצוי שכלי זה יכנס ויוטמע בהדרגה במערכת בית ספרינו.

אני שמחה לומר שאנוכי, שעד לפני כמה חודשים לא שמעה בכלל מה זה "גוגל דוקס" מלבד גוגל מוגל... התחלתי לשווק ולהפיץ בגאווה, כלי זה ,בקרב מחנכות ממקומות עבודה שונים ,אשר לא שמעו על כלי זה.
שיהיה בהצלחה לכולנו.
לסיום, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר ומצ"ב קשור לכתבה וסרטון המציגים את כניסת "גוגל דוקס" גם לתוך מכשירים ניידים ...

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3431341,00.html

טכנולוגיה מסייעת בשם "כתיבה בסמלים"

אנו חיים בעידן מודרני, המצמיח טכנולוגיות רבות ומגוונות בתחומים רבים ,כגון: תקשורת ומחשבים.
בפוסט זה החלטתי לכתוב על "טכנולוגיה מסייעת", בעקבות מחקר שקראתי בשם "כתיבה בסמלים": שיפור יכולות שפתיות ואורייניות של ילדים בחינוך המיוחד (אורית חצרוני, סיגל ריינדרס-כפרי, אורית אלמוג אוניברסיטת חיפה מט"ח, מתוך: כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2008) .
מצ"ב קישור:http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1807&referer=useJsHistoryBack


ראשית, מהי טכנולוגיה מסייעת?
טכנולוגיה מסייעת, היא תחום ידע בטכנולוגיה, העוסק בפיתוח מוצרי טכנולוגיה,המסייעים לאנשים עם צרכים מיוחדים לשיפור התפקוד היומיומי , בתקשורת, בלמידה, עבודה או פעילות פנאי ומאפשרים להם להשיג עצמאות רבה יותר ולשפר את איכות חייהם (מתוך: "ויקיפדיה").
שנית, אבהיר בקצרה את שני המושגים" כתיבה בסמלים" ו"אוריינות".
"כתיבה בסמלים"- היא תוכנת עיבוד תמלילים, העושה שימוש בייצוגים גראפיים (סמלים) לכתיבה, לתקשורת ולהבעה. התוכנה מעבדת ומתרגמת באופן אוטומטי מילים לסמלים, ולהפך, ונתמכת על-ידי מנגנון קריינות. תוכנה זו פותחה על ידיWidgit® עבור קשת רחבה של ילדים לקויי תקשורת ושפה לקידום היכולות האורייניות, ומיומנויות התקשורת ותורגמה על ידי מט"ח.
"אוֹריינות", במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב. במשמעות רחבה יותר, המושג מציין שליטה ביכולות תקשורת נוספות - דיבור, האזנה והתבוננות ( מתוך :ויקיפדיה).
מטרת המחקר הייתה לראות האם טכנולוגיה מסייעת בשם "כתיבה בסמלים" תשפר יכולות שפתיות ואוריינות אצל ילדים בחינוך מיוחד? (ניתן לקרוא במאמר שצויין לעיל על ממצאי המחקר).
ברצוני לענות על שאלת המחקר מניסיוני האישי . כן. השימוש בתוכנה משפר יכולות רבות בתפקוד היומיומי אצל אוכלוסיית חינוך מיוחד.
כמחנכת כתה בבי"ס לצרכים מיוחדים מאד, השימוש בתוכנה כתיבה בסמלים חשוב, משמעותי, ומהווה חלק אינטגרלי מתהליך הלמידה בכתתי.
תלמידים בעלי לקויות שפה ותקשורת המתקשים להביע את עצמם באמצעות דיבור ושפה נדרשים לעיתים תכופות לסיוע באמצעות תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח ). אמצעי הסיוע הטכנולוגים מאפשרים לתלמיד לחזק את התקשורת ואת רכישת השפה ויכולים לסייע בתהליך למידת המיומנויות האורייניות.כמו כן, הם מאפשרים, לא רק לעקוף את הקושי הנובע מהלקות, אלא גם להתקדם תוך כדי שימוש ביכולות החזקות הקיימות אצלו.
קיימים מגוון קשיים בתחום השפה המאפיינים את אוכלוסיית החינוך המיוחד ,כגון: אוצר מילים דל , קושי לאתר מילה מתאימה ,קשיים בשליפת ושיום מילים (גם כאשר הילד מכיר את המילה), אמירה חלקי מילים, שטף דיבור ירוד, קושי לארגן את המילים במשפט לבעלות משמעות הגיונית ועוד.
התמיכה בסמלים מסייעת לתלמידים לבטא את רצונותיהם, צרכיהם, רגשותיהם וחוויותיהם להעביר מידע ולתקשר עם הזולת.
נוצרת שפה אחת משותפת לתלמידים ולצוות החינוכי, ע"י בניית אוצר מילים שימושיות, שרצוי שתהיינה זמינות למטופלים בעת הטיפול .
התלמידים מתנסים בקריאה וכתיבה תוך כדי שימוש שוטף בסמלי התת"ח.
מניסיוני האישי, ישנם אנשי צוות הסבורים שלא צריך לחשוף את המוגבלים ביותר מבחינה קוגנטיבית ואינטראקטיבית לשימוש בסמלים.
אני בדעה, שחשוב לחשוף בפני כל אחד מהתלמידים את הסמלים המשלבים סמל ומלה גלובאלית יחדיו . אף אחד מאיתנו לא יודע מה באמת התלמיד קלט. האם היה כאן תהליך של למידה? לכן ,חשוב להמשיך ולחשוף בכל דרך אפשרית מידע לכל לומד.
סוגיה נוספת שמתעוררת האם לחשוף תלמידים דוברים לתקשורת תומכת?
אני סבורה שכן, שיש לחשוף גם תלמידים וורבאליים לסמלי תת"ח, זה מסייע בידם , בהרחבת אוצר מילים, בקשיי שיום,שליפה,תקשורת בינאישית ועוד. .
לסיכום, אנו רואים איך טכנולוגיה זו, הנקראת "כתיבה בסמלים "( המומלצת באופן אישי) מסייעת ומשפרת את התפקוד היומיומי ואיכות חייהם של אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים.
כן ירבו עוד טכנולוגיות מסייעות בתחומים שונים ומגוונים.
להתראות .