מחשב ומצלמה בתהליך הלמידה...

במסגרת הקורס "אסטרטגיות למידה מתקדמות" התבקשנו לחקור וללמוד באופן עצמאי על תיאוריית "העברה" בלמידה. "העברה" - הינה רכישת ידע בהקשר אחד ויישומו בהקשרים אחרים. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא זה, במאמרו של - קניאל, ש' (2001) ,העברה בלמידה: תקוות חדשות, מס"ע . מצ"ב קישור: http://portal.maיcam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=44&referer=useJsHistoryBack

אכן קראתי,חקרתי ונוכחתי לדעת שתיאוריית "העברה", מהווה מרכיב מאד חשוב בתהליך הוראתי.
אחת המטרות החשובות ביותר בתחום החינוך המיוחד ,הינה, הקניית מיומנויות בתחומים מגוונים ויישומן בתחומים נוספים, במטרה לשפר את אופן תפקודו ואיכות חייו של הפרט.
מחקרים רבים בתחום, הראו כי המשתמשים בתהליכים מטה-קוגניטיביים משפרים את ביצועם ומצליחים ליצור העברה חיובית בתחומים שונים ובאוכלוסיות מגוונות, כמו ,לקויות למידה ופיגור שכלי . העברה מתרחשת במוחו של המעביר ולא במוחו של הצופה בהעברה, והיא נשענת בעיקר על מאגר הסכמות שעמה מגיע המעביר לתהליך הלמידה . יש להעמיד מצלמה שתצלם אירועי העברה, ואחר כך לפתח את הצילומים ולבחון את התהליך ואת התוצאה (קניאל,ש' 2001).
בעקבות כך, ברצוני לשתף אתכם כיצד תיאוריה זו מיושמת בשטח בתהליך הוראתי.
כמחנכת כתה בשכבה הבוגרת בבי"ס לצרכים מיוחדים מאד, במסגרת שעורי כישורי חיים ,אנו עובדים על שיפור מיומנויות בתחום התפקוד העצמאי ,לדוגמא : קניית מוצרים במכולת,הכוללת למידת מיומנויות בתחום התקשורתי, חברתי, קוגניטיבי ועוד.
בתחילה, אנו עורכים בכתה פעילות הכנה במכולת "דמית", כגון: בחירת המוצר שצריכים לקנות, תהליך קנייה ומכירה תוך שילוב משחקי סימולציה של מוכר קונה, שימוש בכסף, כללי התנהגות, במטרה להכין את התלמידים עד כמה שניתן למציאות היומיומית. בפועל אנו יוצאים למכולת ותהליך הקנייה מיושם ומועבר באופן מציאותי ומתועד במצלמה.
בשלב הבא ,אנו רואים את הפעילות יחד עם התלמידים במחשב ומנסים להגיע יחד עמם בתהליך של רפלקציה, לתובנות ומסקנות לפעם הבאה . תוכנית למידה זו נקראת "קפיצת מדרגה" המשלבת מחשב ומצלמת וידאו.
( התוכנית "קפיצת מדרגה" המשלבת מצלמה ומחשב ,הינה תוכנית ניסיונית שפותחה בבי"ס "יהודה הלוי" לחינוך מיוחד בנתניה, מצ"ב קשור בהמשך).
כעת אציג כמה דוגמאות מציאותיות מהשטח: בפעם הראשונה כאשר יצאנו לקניית מצרכים במכולת (התהליך מתועד במצלמה) , התלמידים נתקלו בבעיה כאשר הגיעו לקופה. בבואם לשלם עבור המצרכים גילו למעשה שאין להם כסף. אז מה עושים במצב כזה?
בפעם אחרת,התלמידים נתקלו בבעיה שלא היה את המוצר שרצו לקנות. אז מה עושים?
אני שואלת ,האם יש למחשב ולמצלמה מרכיב חשוב בלמידה כזו? בוודאי!!!
תלמידינו זקוקים ללמידה מוחשית, המשלבת את מרבית החושים, הקרובה ככל האפשר למציאות. המרכיבים החזותיים והאודיטוריום,של המולטימדיה ,תורמים ללמידה חווייתית ,משמעותית ומוחשית המעוררת עניין ומוטיבציה אצל הלומד ומגבירה את תחושת הסיפוק והאתגר גם אצל המורה.
למידה רפלקטיבית ,קשה ליישום אצל תלמידינו ללא תמיכה ויזואלית: תמונה, סרט, מצגת ותיעוד מתמשך. השימוש בעזרים אלו, מאפשר לחוות את החוויה שוב, לנתח אותה בהקשר רלוונטי ובעזרת חברי הקבוצה וכמובן תיווך של איש צוות ותקשורת תומכת, ניתן להסיק מסקנות ולתכנן את ההתנסות הבאה.
אני סבורה, שקיים חסרון בשילוב מצלמה בתהליך למידה בקרב לומדים מסוימים.
ישנם תלמידים שנוכחות המצלמה והצלם , גורמים להם להתנהגות לא טבעית, להסחת דעת ואיבוד קשב וריכוז.
גם אני לעיתים, מרגישה באי נוחות, כאשר אני מודעת לכך , שיש עוד עין אשר מסתכלת אנושית או טכנולוגית. אי לכך,תפקידנו ושאיפתנו, לדאוג שהמצלמה לא תהווה מוקד משיכה והסחה, אלא תהווה חלק מהסביבה הטבעית של הלומד.
בתוכנית למידה זו, ראינו למעשה כיצד תיאוריית "העברה" מיושמת בעזרת טכנולוגיה של מחשב ומצלמה ותורמת רבות לתלמידנו, בתחום התפקודי, רגשי-חברתי, שפתי ועוד.
לסיום, מצ"ב קשור לכתבה המסבירה מהי תוכנית "קפיצת מדרגה" ובה סרטון, המציג את איילי בן ה-14, המנסה לקשור את שרוכי נעליו- "מצלמים ולומדים" .
צפייה מהנה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3958829,00.html

"גוגל דוקס" בתהליך הלמידה

שלום וברכה,

במסגרת לימודי במגמת "תקשוב ולמידה" נחשפתי והתנסיתי לראשונה לכלי בשם "גוגל דוקס". "גוגל דוקס", הינו, שירות ניהול מסמכים מקוון המאפשר להעלות מסמכים ולערוך אותם בשיתוף עם משתמשים רבים אחרים . לדוגמא, בבתי ספר יכולים להשתמש בגוגל דוקס כדי לכתוב מטלות מקוונות ולהעלות אותן לאתר משותף שבו כל תלמידי הכיתה יכולים לצפות באינטרנט ולהוריד את המסמכים למחשב שלהם.
במסגרת הקורס של ד"ר גילה קורץ ,חברותי אילנה אורנית ואני החלטנו לבדוק כיצד אנו משלבות את טכנולוגיית ה"גוגל דוקס" במערכת בית ספרינו (יש לציין שכבר לפני חודשים ספורים פנתה אלינו מנהלת בית ספרינו בנושא זה).
לאור התנסותי הקצרה אומנם בכלי זה, אני חושבת שזהו כלי עזר נהדר בתהליך הלמידה הן של הצוות החינוכי והן של התלמידים ,בהקניית מיומנויות שונות,כגון: למידה שיתופית, יכולת ביטוי עצמי עצמי, שיפור יכולת הכתיבה ועוד.
למה בחרנו בטכנולוגיה זו?
השיקולים שעמדו בפנינו בבחירת טכנולוגיה זו, שתהיה, נגישה, יישומית יעילה ומהירה.
חשוב לציין שלפני כשנתיים נבנה אתר בית ספרי במקום עבודתי. בתחילת הדרך כמובן התעוררו מס' קשיים מצד אנשי צוות , הן מבחינה טכנולוגית (שליטה במיומנויות בסיסיות), מודעות לנושא ועוד.
אך אט אט ועם הרבה תמיכה מסביב , ניתן לומר כיום,שכמעט כל צוות ביה"ס נכנס לתוך האתר הבית ספרי , קורא הודעות ורבים אף לוקחים חלק פעיל.
אני סבורה שגם הטמעת טכנולוגיית ה"גוגל דוקס" תלווה בתחילה בקשיים. התהליך יעשה בהדרגה בתחילה למס' מצומצם של אנשי צוות הנוגעים בתחומים רלוונטיים בהם נבחר להתמקד.
אני שואלת באילו תחומים רצוי שנשתמש בגוגל דוקס?
מניסיוני האישי, לדעתי יש מקום למס' נושאים חשובים, שכלי זה יכול לתרום רבות לצוות, כגון: כתיבת תעודות. כיום, הנוהל המקובל בבית ספרי, שכל מחנכת מקבלת משאר הצוות המקצועי חוות דעת כתובה על דף על כל תלמיד ותלמיד (בודדים כותבים חוות דעת ושולחים דרך מייל).
אנו המחנכות אוספות את כל ההערכות מהצוות המקצועי ומקלידות לתוך טופס התעודה הקיים במחשב.
בעידן המודרני הטכנולוגי בו אנו נמצאים, האם לא כדאי ללמד את הצוות להשתמש בגוגל דוקס? אכן כן.
יצירת מסמך שיתופי לכל הצוות יהיה מהיר ויעיל יותר. ובנוסף ,בתהליך הכתיבה כל איש צוות מקצועי יוכל לקרוא את ההערכה של שאר הצוות החינוכי וע"י כך יוכל להכיר וללמוד צדדים שונים אודות התלמידים בתחומים השונים ,כגון: מוסיקה, מחשב ,אומנות וכו'.
דוגמא נוספת , היערכות לקראת ישיבות תל"א ( תוכנית לימודית אישית).
כיום, לפני כל ישיבה, כל איש צוות השותף בישיבה ממלא לעצמו מטרות לגבי אותו תלמיד. יצירת מסמך שיתופי, גם בתחום זה יוכל לתרום רבות כפי שצויין לעיל וגם יעזור לצוות להגיע יותר מוכנים וממוקדים לישיבה .
קיימת בעיני חשיבות רבה בנושא למידה השיתופית ואני סבורה שאכן כדאי ואף רצוי שכלי זה יכנס ויוטמע בהדרגה במערכת בית ספרינו.

אני שמחה לומר שאנוכי, שעד לפני כמה חודשים לא שמעה בכלל מה זה "גוגל דוקס" מלבד גוגל מוגל... התחלתי לשווק ולהפיץ בגאווה, כלי זה ,בקרב מחנכות ממקומות עבודה שונים ,אשר לא שמעו על כלי זה.
שיהיה בהצלחה לכולנו.
לסיום, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר ומצ"ב קשור לכתבה וסרטון המציגים את כניסת "גוגל דוקס" גם לתוך מכשירים ניידים ...

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3431341,00.html

טכנולוגיה מסייעת בשם "כתיבה בסמלים"

אנו חיים בעידן מודרני, המצמיח טכנולוגיות רבות ומגוונות בתחומים רבים ,כגון: תקשורת ומחשבים.
בפוסט זה החלטתי לכתוב על "טכנולוגיה מסייעת", בעקבות מחקר שקראתי בשם "כתיבה בסמלים": שיפור יכולות שפתיות ואורייניות של ילדים בחינוך המיוחד (אורית חצרוני, סיגל ריינדרס-כפרי, אורית אלמוג אוניברסיטת חיפה מט"ח, מתוך: כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2008) .
מצ"ב קישור:http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1807&referer=useJsHistoryBack


ראשית, מהי טכנולוגיה מסייעת?
טכנולוגיה מסייעת, היא תחום ידע בטכנולוגיה, העוסק בפיתוח מוצרי טכנולוגיה,המסייעים לאנשים עם צרכים מיוחדים לשיפור התפקוד היומיומי , בתקשורת, בלמידה, עבודה או פעילות פנאי ומאפשרים להם להשיג עצמאות רבה יותר ולשפר את איכות חייהם (מתוך: "ויקיפדיה").
שנית, אבהיר בקצרה את שני המושגים" כתיבה בסמלים" ו"אוריינות".
"כתיבה בסמלים"- היא תוכנת עיבוד תמלילים, העושה שימוש בייצוגים גראפיים (סמלים) לכתיבה, לתקשורת ולהבעה. התוכנה מעבדת ומתרגמת באופן אוטומטי מילים לסמלים, ולהפך, ונתמכת על-ידי מנגנון קריינות. תוכנה זו פותחה על ידיWidgit® עבור קשת רחבה של ילדים לקויי תקשורת ושפה לקידום היכולות האורייניות, ומיומנויות התקשורת ותורגמה על ידי מט"ח.
"אוֹריינות", במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב. במשמעות רחבה יותר, המושג מציין שליטה ביכולות תקשורת נוספות - דיבור, האזנה והתבוננות ( מתוך :ויקיפדיה).
מטרת המחקר הייתה לראות האם טכנולוגיה מסייעת בשם "כתיבה בסמלים" תשפר יכולות שפתיות ואוריינות אצל ילדים בחינוך מיוחד? (ניתן לקרוא במאמר שצויין לעיל על ממצאי המחקר).
ברצוני לענות על שאלת המחקר מניסיוני האישי . כן. השימוש בתוכנה משפר יכולות רבות בתפקוד היומיומי אצל אוכלוסיית חינוך מיוחד.
כמחנכת כתה בבי"ס לצרכים מיוחדים מאד, השימוש בתוכנה כתיבה בסמלים חשוב, משמעותי, ומהווה חלק אינטגרלי מתהליך הלמידה בכתתי.
תלמידים בעלי לקויות שפה ותקשורת המתקשים להביע את עצמם באמצעות דיבור ושפה נדרשים לעיתים תכופות לסיוע באמצעות תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח ). אמצעי הסיוע הטכנולוגים מאפשרים לתלמיד לחזק את התקשורת ואת רכישת השפה ויכולים לסייע בתהליך למידת המיומנויות האורייניות.כמו כן, הם מאפשרים, לא רק לעקוף את הקושי הנובע מהלקות, אלא גם להתקדם תוך כדי שימוש ביכולות החזקות הקיימות אצלו.
קיימים מגוון קשיים בתחום השפה המאפיינים את אוכלוסיית החינוך המיוחד ,כגון: אוצר מילים דל , קושי לאתר מילה מתאימה ,קשיים בשליפת ושיום מילים (גם כאשר הילד מכיר את המילה), אמירה חלקי מילים, שטף דיבור ירוד, קושי לארגן את המילים במשפט לבעלות משמעות הגיונית ועוד.
התמיכה בסמלים מסייעת לתלמידים לבטא את רצונותיהם, צרכיהם, רגשותיהם וחוויותיהם להעביר מידע ולתקשר עם הזולת.
נוצרת שפה אחת משותפת לתלמידים ולצוות החינוכי, ע"י בניית אוצר מילים שימושיות, שרצוי שתהיינה זמינות למטופלים בעת הטיפול .
התלמידים מתנסים בקריאה וכתיבה תוך כדי שימוש שוטף בסמלי התת"ח.
מניסיוני האישי, ישנם אנשי צוות הסבורים שלא צריך לחשוף את המוגבלים ביותר מבחינה קוגנטיבית ואינטראקטיבית לשימוש בסמלים.
אני בדעה, שחשוב לחשוף בפני כל אחד מהתלמידים את הסמלים המשלבים סמל ומלה גלובאלית יחדיו . אף אחד מאיתנו לא יודע מה באמת התלמיד קלט. האם היה כאן תהליך של למידה? לכן ,חשוב להמשיך ולחשוף בכל דרך אפשרית מידע לכל לומד.
סוגיה נוספת שמתעוררת האם לחשוף תלמידים דוברים לתקשורת תומכת?
אני סבורה שכן, שיש לחשוף גם תלמידים וורבאליים לסמלי תת"ח, זה מסייע בידם , בהרחבת אוצר מילים, בקשיי שיום,שליפה,תקשורת בינאישית ועוד. .
לסיכום, אנו רואים איך טכנולוגיה זו, הנקראת "כתיבה בסמלים "( המומלצת באופן אישי) מסייעת ומשפרת את התפקוד היומיומי ואיכות חייהם של אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים.
כן ירבו עוד טכנולוגיות מסייעות בתחומים שונים ומגוונים.
להתראות .

משבר במערכת החינוך

שלום וברכה,

"משבר", הינו מושג שמלווה אותנו בחיי היומיום, בחיים המקצועיים והאישיים. בפוסט זה בחרתי לכתוב על משבר במערכת החינוך בישראל.
במסגרת הקורס של ד"ר יפה בן עמי, התבקשנו לדון בקבוצות, בנושא הנ"ל בנושאים הנראים לנו הכי חשובים ורלוונטים הגורמים למשבר בחינוך.
חברותי, אילנה, אורנית ואנוכי, דנו בכך וברצוני לשתף אתכם.
ראשית, למה מתכוונים שאומרים משבר במערכת החינוך?
מערכת החינוך של ישראל, הינה חברה המורכבת מתרבויות שונות ונמצאת מזה שנים רבות בתהליך משברי ארוך ומתסכל. מערכת זו, אינה משיגה את יעדיה ומטרותיה וניצבות בפניה שלוש בעיות יסוד: צמצום פערים לימודיים ושיפור הישגי הלומדים הנמצאים בירידה, שיפור האקלים הבית ספרי והתמודדות עם אלימות ושיפור תדמיתו ומעמדו המקצועי של המורה.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על מערכת החינוך ואציג להלן את החשובים בעיני:
ראשית , תפקידו של כל מורה ומורה לחנך לערכים, לתווך בהקניית ידע, למצות ולחזק את הפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחד בהתאם לצרכיו ויכולותיו ועוד. אך בד בבד, על המורה להתמודד עם פערים חברתיים, שונות בין תלמידים, מצב המצריך המון שעות עבודה וליווי צמוד לתלמידים ובמקביל מערכת החינוך מקצצת את שעות ההוראה. יש להתמודד עם פערים כלכליים, לעמוד ברמת הישגים חינוכיים, להתמודד עם מעורבות יתר של הורים המגלים בחלקם, חוסר כבוד, יש להתמודד עם תלמידים אשר מתקשים בקבלת מרות וסמכות ולעיתים מקבלים גיבוי מלא מצד הוריהם.
על המורה להתמודד מצד אחד בין הצורך לעמוד ביעדים ובין הצורך להתמודד עם השונות בכתה, עם ביקורת יומיומית בדמותו של המורה הכושל, אלימות בתוך ביה"ס ,שכר נמוך ועוד.
לאור כל הנתונים הנ"ל, אני שואלת האם התמודדות יומיומית זו , לא תיצור תסכול, נשירה ושחיקה מן המערכת? כן, בהחלט כן.
אני לא מתפלא על כך, שנתונים מראים על ירידה משמעותית במיעוט הנרשמים למקצוע ההוראה ופנייה לכיוונים אחרים, מאתגרים יותר ופחות כפויי טובה ועל "בריחת מוחות" לחו"ל.
גורם נוסף, הינו ,צמצום תוכניות הלימוד ( קורילוקום). בשנת 1979 הייתה רפורמה בריבוי מגוון בחינות הבגרות, אשר איפשרה לחזק את האוכלוסיות החלשות ע"י מתן מענה לצרכיהן היחודיים. רפורמה זו הביאה להצלחה רבה, אולם מהר מאד שינו וצימצמו את מגוון ת"ל.
אני שואלת למה? מדוע יש לצמצם את מתן המענה לצורכי התלמידים? מדוע להשאיר מאחור את החלשים? תלמידים אלו ינשרו ויפלטו במהירה ממערכת החינוך ועלולים למצוא את עצמם סוטים מדרך הישר.
תפקיד מערכת החינוך לתת סולם הזדמנויות שווה ואחיד לכולם. למה זה לא קורה? מי מחליט החלטות כה חשובות?
מכאן אני מגיעה לגורם נוסף, בעיית המנהיגות. מערכת החינוך בארץ מושפעת רבות מהמערכת הפוליטית ומשר החינוך העומד בראשה. בכל קדנציה של שר חינוך נוצרת רפורמה חינוכית ובעודה נמצאת רק בתהליך התהוותה ,מתחלף שר חינוך והכל משתנה. למה שיקולים פוליטיים צריכים להכנס לשיקולים חינוכיים? חייבת להיות נציגות דומיננטית של אנשי הוראה, שתהיה שותפה בהחלטת החלטות בכל התחומים הקשורים לחינוך, כגון: חלוקת תקציב, הכשרת מורים, תוכניות לימודים ועוד.
לסיכום, מערכת החינוך כיום, נמצאת במשבר ועלינו לראות מצב משברי זה כבסיס לשינוי המהותי שצריכה המערכת לעבור. יש להמשיך ולשפר את תדמיתו ומעמדו של המורה , להכשיר את צוות ההוראה, לחלק את התקציב והמשאבים בצורה מושכלת, לשפר את האקלים הבית ספרי ולהפוך את תהליך הלמידה למקור הנעה שיהווה "סולם" הזדמנויות אחיד לחיים.

לסיום, מצ"ב כתבה בנושא משבר המנהיגות החינוכית של אילנה נוימן.
קישור:http://www.irgun-hamorim.org.il/Library.aspx?cmd=atc_4155
וסרטון המתאר "בריחת מוחות", משבר בהשכלה (מתוך כתבתה של דנה וייס)

כריית מידע...

ושוב שלום...
בהמשך לפוסט בנושא "סביבת למידה ויקי" , בחרתי לנתח את המושג "כריית מידע ". לאחר תהליך של חיפוש מקיף ומעמיק במאגר המידע, סינון החומר, ועיבוד המידע, אני משתפת אתכם בתוצר הסופי שיצרתי בקצרה.
"כריית מידע- כריית נתונים" ( Data mining), הינו תהליך חקירה וניתוח אוטומטי של מאגרי נתונים גדולים או מורכבים, לצורך גילוי מידע הטמון בבסיסי נתונים קיימים והסקת מסקנות מהצלבתו ,אותן לא ניתן לחשוף בדרך אחרת. עם ההתפתחות המתמדת בעולם טכנולוגיית המידע, כשכמות המידע הדיגיטלי גדלה כל הזמן, עולה החשיבות של תחום כריית המידע, שבאמצעותו ניתן להפוך מידע לידע.
ארגונים רבים,כגון: עסקים, מדענים וממשלות, עושים שימוש בכלים של כריית מידע, לשימוש רב במחקרים רבים, על מנת לגלות בעזרתם מידע חבוי ובעל ערך, לצורך ניתוח פעולות ממוחשבות ואיתור דפוסי התנהגות, לדוגמא: הבנת מאפיינים של התנהגויות הלמידה והערכת תהליכי למידה בסביבה מתוקשבת. במהלך חיפוש חומרים להגדרת מושג זה, נתקלתי במאמר בשם " למידה בכל מקום ובכל עת? הערכת מאפיינים של למידה מתוקשבת בכתה לעומת בבית, באמצעות "כריית נתונים" "( מינץ ר', נחמיאס ר', לייבה מ' ובן צדוק ג').
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2936

במחקר הוצבו 2 מטרות:
השוואה בין מאפיינים של למידה מתוקשבת בבית ולמידה מתוקשבת בכיתה.
חשיפת האפשרויות הגלומות בשיטה של כריית נתונים ברשת להבנה והערכה של התנהגויות למידה בסביבה מתוקשבת.
כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים, תועדו בקובצי יומן ונותחו באמצעות שיטה של כריית נתונים ברשת.
תוצאות המחקר הצביעו על כך, שהלמידה המתוקשבת מתרחשת הן בכיתה והן בבית ומכאן ניתן להסיק כי הרחבה של גבולות הזמן והמקום של הלמידה וכן יצירת רצף של למידה כיתה- בית ניתנות להשגה. אעפ"כ, הממצאים הצביעו גם על הבדלים בין הלמידה בכיתה ללמידה בבית. התלמידים נוטים להקדיש זמן רב יותר ללמידה בבית יותר מאשר ללמידה בכתה.
תיעוד פעולות הלומדים בעזרת "כריית מידע" ,איפשר לחוקרים לאפיין ולהעריך טוב יותר את תהליכי הלמידה ולא להתמקד רק בתוצרים הסופיים. מורים ומפתחי אתרים יכולים להסתייע במידע חשוב שניתן להפיק מקובצי היומן, על מנת להתאים את משימות הלמידה לתלמידיהם, ע"פ מאפייניהם האישיים ומאפייני סביבת הלמידה.
ע"פ מחקר זה ניתן לראות את חשיבות הכלי הנ"ל ואת חשיבותה של סביבת למידה מתוקשבת. אולם בפועל, כמה בתי ספר אכן סביבת הלימוד שלהם הינה מתוקשבת? כמה מחשבים יש בכל כתה, אם בכלל? מערכת החינוך צריכה להשכיל ולהשקיע מבחינת איבזור את בתי הספר בציוד טכנולוגי מתאים,בהכשרת צוות בית הספר ורכזי התקשוב.
לסכום, עברתי תהליך למידה מובנה והתנסותי, אודות כלי בשם "כריית מידע", שהוא אחד הנושאים המתקדמים ביותר בתחום הבינה העיסקית ונמנה כאחד מעשרת הטכנולוגיות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לשנות את העולם העסקי בעשור הקרוב.

הכתה המתוקשרת...

שלום וברכה,

ברצוני לשתף אתכם בחוויות די מרגשות מעולם עבודתי. להזכירכם, הנני מחנכת כתה בבי"ס לצרכים מיוחדים מאד ולפני כמה חודשים קבלנו מחשב לכתה המחובר לרשת.
לפני ימים ספורים, נכנסה מנהלת בית ספרי לכיתתי ושאלה אם היא יכולה לבדוק משהו ברשת. כמובן שנעניתי לבקשתה. תוך שניות ספורות קראה לעזרתי ושאלה, איך נכנסים אצלכם לאינטרנט? אמרתי לעצמי מה הבעיה ובאתי לעזרתה.
לא להאמין ,אני מחפשת ומחפשת על גבי המסך את הלינק של האינטרנט ,אך לשווא. מה עושים? אל דאגה אמרתי למנהלתי וקראתי לתלמידתי א' ( הלוקה ברמת פיגור שכלי בינוני ) שתבוא להציל אותנו...
חיש מהירה, א' נכנסה דרך מצגת מסוימת שהייתה שמורה על שולחן העבודה לאינטרנט...
ואוו, איזו תחושה של שמחה וגאווה עברה בי באותו רגע. חייכתי ואמרתי בחיוך גדול ובתוכחה למנהלת בית ספרי: את זוכרת שלא רצית לחבר אותנו לרשת האינטרנט בטענה ,בשביל מה ובשביל מי?...
השנה, המחשב הפך להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה בכיתתי. 4 תלמידים מתוך 8, מגלים יכולות שליטה די גבוהות ( באופן יחסי כמובן) במיומנויות בסיסיות בשימוש במחשב, כגון: הפעלת מחשב, שליטה בעכבר, כניסה למצגות ומשחקים באופן עצמאי ואף גלישה באינטרנט.
אנו מחפשים ביחד חומרי למידה, מכינים מצגות בעזרת תקשורת תומכת וחלקם אף נכנסים באופן עצמאי לחלוטין ליוטיוב, רואים סרטונים ושומעים מוסיקה שהם אוהבים כמו, דודו אהרון , אייל גולן ועוד.
מאד מרגש לראות איך חלקם, מצאו את הדרך להפיק הנאה ולמידה באופן עצמאי ללא תלות באיש צוות ולהתחבר לחיים המציאותיים. זאת למעשה המטרה העיקרית שלנו בעבודתינו, להביא את התלמידים עד כמה שניתן, לרמת תפקוד עצמאי ולשפר את איכות חייהם.
המלה "אינטרנט" הפכה להיות די שגורה בכיתתי. כל בוקר מס' תלמידים בודקים אם אנו מחוברים לרשת ואם לאו, אף למדו לבקש זאת מהמנהלת.
ההתפתחות המהירה של האינטרנט, היא אחת מהתופעות המאפיינות את עידן המידע. התפתחות המשפיעה על המרקם התרבותי, החברתי והאקונומי של העולם המודרני ויש בה פוטנציאל עצום ללמידה.
אני רואה כיצד השימוש בטכנולוגיית האינטרנט בכיתתי , מסייע בידי חלק מהתלמידים לעקוף ולהתגבר על הקשיים שלהם, תוך שימוש ביכולות החזקות שלהם ומפתח בהם, יוזמה תקשורתית, תקשורת בינאישית, עצמאות, יכולת קריאה, הנעה, שיתוף פעולה ועוד ועוד.
אפשרויות התקשורת החדשות שמעמיד האינטרנט לרשות מורים ותלמידים, מאפשר סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות. שילוב האינטרנט ככלי הוראה, עשוי לחולל שינוי מהותי במסגרות הלמידה המסורתיות ולמלא תפקיד מרכזי בתהליכי למידה, משמש ככלי להפצת מידע, מדיום ליצירה, מעודד למידה שיתופית וקהילה לומדת. קיימת יכולת גישה למאגרי מידע, לספריות מקוונות, לאתרים לימודיים באינטרנט ( מתוך: "שילוב אינטרנט בחינוך"-רפי נחמיאס ודוד מיודוסור http://srafaely.tripod.com/elearn/less4.htm ).
למרות הפוטנציאל הטמון באינטרנט כתומך בתהליכי למידה ולמרות השינוי המשמעותי מבחינה טכנולוגית, חשיבתית ותרבותית הטמון באינטרנט כסביבת למידה, נראה כי לא תמיד נעשה שימוש יעיל במשאבי האינטרנט לצורכי למידה בבית הספר.
אנו כאנשי חינוך, חייבים באופן מושכל להמשיך לחשוף את תלמידנו לכלי הוראה מגוונים ולהציע לאוכלוסיות שונות מגוון של הזדמנויות למידה ע"פ צורכיהם.
להתראות

פגישה מחודשת עם ויקי...

שלום וברכה,



באחד הפוסטים הקודמים שיתפתי אתכם במטלה שהתבקשנו לעשות בסביבה טכנולוגית "ויקי", אשר מטרתה הייתה הבניית תוצר משותף (להזכירכם, "ויקי", הינו כלי המאפשר יצירת מידע שיתופי, ע"י כך שכל אחד מקבוצת המשתתפים יכול לקרוא, לעדכן, ליזום הוספת מידע נוסף וכד', מתוך: ויקיפדיה).
בעקבות מטלה זו הגעתי למסקנה שמאפייני הלמידה במהלך התהליך כולו היה לוקה בחסר.
בסמסטר הנוכחי בקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים", התבקשנו לבחור מושג הקשור ללקורס הנלמד ולכתוב עליו בסביבת ויקי, כשמטרה נוספת להתייחס גם לחלק מהמושגים הנכתבים ע"י שאר הסטודנטים.
זהו קורס שני, בו אני מקבלת מטלה בסביבת ויקי, בלי ללמוד על סביבה זו באופן יותר מעמיק. אני בחרתי את המושג "כריית מידע? איך הגעתי למושג הנ"ל?
זאת בעקבות מטלה שקבלנו בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" ( אכן, יש הפנמה ויישום מהיר של החומר ...).
בסוף המטלה אשתף אתכם במסקנותי בנוגע לתהליך הלמידה, אולי דעתי תהיה הפעם שונה לגבי "ויקי".
מערכת החינוך נמצאת בעידן חדש המשלב בתוכו אמצעים טכנולוגיים, ואני שואלת כיצד סביבה טכנולוגית זו, משתלבת בתוך התהליך ההוראתי? כרגע אין לי תשובה והיא תינתן לאחר שאקרא ואלמד יותר בנושא זה ( באחד הפוסטים הבאים).
לסיום, לפני כמה ימים שמעתי בגל"צ את הידיעה "שטכנולוגיה מזמנת יותר פעולות טרור". כמובן שבשומעי את המלה "טכנולוגיה" (שהפכה להיות חלק נכבד בחיי) אוזניי היו כרויות, שמא אולי יהיה לי נושא לפוסט והמשכתי להקשיב לכל התשדיר.
בתשדיר ,ראש השב"כ אמר כי " למדינות בעולם ישנה כיום זמינות גבוהה בהשגת אמצעי לחימה מתקדמים וגם ידע שמאפשר להכין כלים להשמדה המונית , שהפך להיות יותר זמין עבורן", ועל מנת לנצח את הטרור נדרשת תפיסה שילובית גלובלית בין מדינות שתאפשר שיתוף בידע הרב שנצבר במדינות השונות"...
לא נעים לשמוע ידיעה כזו, אך זאת מציאות חיינו. אנו חיים בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית, הובילה להתפתחות משמעותית בחיי החברה האנושית, בה הידע הוא נחלת הכלל. הטכנולוגיה כמו תהליכים רבים אחרים, יש לה עוצמה והשפעה גם לטוב וגם לרע ואנו כחברה צריכים באופן מושכל לנצל את יתרונותיה ומנגד להתמודד עם חסרונותיה.

לסיום, ברצוני לשתף אתכם בסרטון קצר המציג טכנולוגיה חדשנית המאפשרת ללוחמים לקבל צילומי לווין.

להתראות

תקשורת מתוקשבת...

לא להאמין אבל הגענו סוף סוף לסמסטר ד',אחרון חביב...
ברצוני לשתף אתכם הפעם במערכת הנקראת ICONTACT. אתם שואלים איך הגעתי לנושא זה?
באסיפת הורים שנערכה בתחילת השנה לבתי הבכורה הלומדת בחטיבת הביניים, אחד הנושאים העיקריים שהועלו היה תקשורת הורים עם ביה"ס. ביה"ס מאד טכנולוגי ומתוקשב וכמו הורים רבים אחרים, גם אני נחשפתי לראשונה למערכת זו.
ICONTACT ,הינה מערכת עזר לניהול בית הספר, משמעת, נוכחות וציונים, הפועלת כחמש שנים בעשרות בתי ספר ורשויות מקומיות ברחבי הארץ, מכתה א' ועד י"ב.
המערכת מבוססת על צרכים אמיתיים שהועלו ע"י משרד החינוך ומסייעת למחנך, מרכז, ולגורמים מקצועיים לנטר בזמן אמת, פעולות שעושה התלמיד במסגרת השעורים ומחוץ להם, זאת תוך תיעוד האירועים בתיקו האישי של התלמיד.
קיים מעקב צמוד של ההורים והתלמידים בנפרד, אחר הישגים וציונים, בעיות משמעת ואחר אירועים בבית הספר.
קיימת מערכת הודעות ושליחת הודעות מיידיות בעת צפייה מהבית, ועוד ועוד....


מתוך:https://www.icontact.org.il/AboutiContact
בעודנו שומעים את יתרונות המערכת וכיצד התקשורת תנוהל ע"י המערכת הנ"ל, מספר הורים העלו סוגיות שונות בנושא. לדוגמא: מה עושים הורים שאין להם שליטה במיומנויות מחשב? כיצד תיערך התקשורת בינם לבין המערכת החינוכית?
רכזת השכבה ענתה ללא היסוס: "אל דאגה ילדיכם כבר ידריכו אתכם"...
אכן, בני הנוער והילדים של היום, נולדו לתוך מציאות בה העולם המתוקשב שולט באורח החיים והתקשורת האנושית.
השליטה והידע נמצאים בידיים של הדור הצעיר, מה שיוצר לעיתים פער דיגיטאלי בתוך המשפחה, אך בעצם יכול להיות כוח מסייע ומקשר בתוך המשפחה.
הורה נוסף העלה תחושה אישית בעקבות ניסיון שיש לו, ששימוש במערכת זו פוגעת למעשה באמון בינו לבין ילדיו. עצם זה שיש לו את היכולת לשלוט ולעקוב אחר ציונם והתנהגותם של ילדיו ולחדור לתוך פרטיותם ללא בקשת אישור מהם.
בניגוד לדעתו, אני חושבת שטוב שתהיה להורים את היכולת לשלוט ולבקר את תהליך הלמידה של ילדיהם. הורים צריכים לגלות סמכות כלפי ילדיהם, מצד אחד להיות בעלי אמון , קשובים ופתוחים לצורכיהם ומאידך חייבת להיות הצבת גבולות ברורים.
הורים רבים מתפקדים כחברים ולא כהורים. בעזרת מערכת טכנולוגית זו, ניתן על דרך החיוב לטפל בבעיות קטנות בעוד הן נולדות ולמנוע בעיות גדולות יותר בעתיד.
אני התחלתי להשתמש במערכת זו, מקווה שבהמשך אשתף אתכם מנסיוני שלי.

לסיום, אני מאחלת לכולם בהצלחה בסמסטר ד'.
להתראות.

ולפעמים החגיגה כמעט נגמרת...

לא להאמין, סמסטר ג' הגיע לסיומו ואנו נמצאים בפתחה של שנה חדשה. לאורך 2 סמסטרים רצופים, אני יושבת וכותבת מידי שבוע בלוג.
כן, בלוג, מלה שלא הכרתיה עד לפני כמה חודשים והיום הפכה להיות כה שגורה ושגרתית בפי (הרי אין ברירה, כל שבוע צריך לכתוב בלוג).
אני זוכרת את הפוסט הראשון שכתבתי בגינתי היקרה ובו הצבתי לעצמי 2 יעדים ,להתחבר לגינה ולבלוג. בתחילה הקציתי לעצמי ערוגת פרחים והתחברתי אליה די במהירה, בדומה אף לבלוג. תחילת דרכי לוותה בחששות, מה זה בלוג? חוסר נעימות ומבובה מפני החשיפה ועוד. אך עד מהירה החששות התפוגגו וכיום אני מרגישה שזה די מחמיא שקוראים ומגיבים לבלוג שלך.
לאחר 2 סמסטרים, אני יכולה לאמר שהכתיבה כיום, די מעייפת, פחות זורמת והחשיבה לגבי מה לכתוב כל שבוע בסה"כ די מתישה ( טוב שיוצאים לחופשה קצרה..).
אז מה למדתי בסמסטר הנוכחי?
סמסטר זה להבדיל מקודמיו , היה יותר מעשי, התנסותי ויישומי. נחשפנו ולמדנו מושגים רבים בתחום הטכנולוגיה והתקשורת והתנסינו בהם, כגון: אינטראקציה, הדמייה, מסמך איפיון, HTML, סביבת ויקי ועוד ועוד. במהלך הלימודים התוודענו לכך ,שתהליכים מסוימים אשר בתחילה נראו מאיימים ולא ברורים, בסופו של תהליך מובנה והדרגתי הפכו למאתגרים ומרתקים. לדוגמא, בנינו (אורנית, אילנה ואנוכי), 2 תוצרים ממשק ואתר אשר סוף סוף מותאמים לאוכלוסיית בית ספרינו (חינוך מיוחד) וזהו הישג מאתגר, מלא גאווה וספוק( לצערינו, הרשת מלאה בחומרי למידה רבים, אך לא מותאמים לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים מאד).
בנוסף, סגנון הלמידה היה כרוך בעשייה ויישום מיידי של החומר הנלמד בכתה והיה עבורי יותר אפקטיבי ומשמעותי.
כיום, אני מרגישה שקיימת בי יותר מודעות בתחום הטכנולוגי, דברים שנראו לי כמובנים מאליו ,מקבלים אצלי ראייה נוספת מאחורי הקלעים,כגון: מה מסתתר מאחורי אתרים שונים ברשת? כיצד הם בנויים? כיצד הם כתובים? האם התוצר הסופי מותאם וידידותי למשתמש בו ? וכו'.
אני בטוחה שהידע וההתנסות שרכשתי במהלך לימודיי, יתרמו לי בעבודתי המקצועית ובנוסף אני שמחה לראות איך בהדרגה, נושא התקשוב נכנס למקום עבודתי , בהשפעתה הרבה של מנהלת בית ספרינו, אשר בתחילת שנה שעברה לא הבינה את הצורך במחשבים לתלמידנו וכיום לכל כתה יש מחשב ורובם מחוברים לרשת. היום ניתן לאמר, שגם אצלינו בביה"ס הטכנולוגיה והפדגוגיה הולכות אחת עם השנייה.
שתהיה לכולנו שנה טובה ונהדרת
וחופשה נעימה!

הודו המתוקשבת...

השבוע החלטתי לכתוב פוסט על התפתחות הטכנולוגיה בהודו ( כהמשך לפוסט שנכתב בתאריך 15/8 ).
כן, כן, קראתם נכונה, לא על יוגה, מדיטציה, טרקים, בודהיזם, קארי, סארי, טאג' מאהל, אלא על התקשוב בהודו.
"במהלך העשורים האחרונים, התפתחות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו הפרטיים והמקצועיים. התפתחות זו, הביאה לשינויים מובהקים בכלכלה הגלובאלית ובדרך שבה אנשים , חברות ומדינות מרחיבות את הקשרים הפוליטיים, כלכלים ותרבותיים ועושות עסקים.
עלייה בשעור הסחר העולמי, הוביל לעלייה ברמת החיים של מיליוני אנשים ברחבי העולם, למרות שהטבות לא הופצו באופן אחיד בתוך ובין המדינות "
( KOZMA 2005).
אני נמצאת בשלבי סיום של כתיבת עבודתי בנושא "מדיניות תקשוב בהודו" ובמהלכה למדתי ונחשפתי לדברים חדשים שאציג אותם בהמשך.
עד כה, כאשר שמעתי על הודו, ראיתי לנגד עיני מצד אחד, מדינה מורכבת, צבעונית, אותנטית, רב תרבותית המלאה במנהגים וטקסים שונים ובעלת נופים מדהימים ,המושכת אליה אלפי תיירים בשנה ומאידך, עוני, לכלוך, חולי וזוהמה הנמצאים בכל מקום, אנשים מוכי גורל, ולא אמשיך עוד לפרט . לרגע לא עברה בי מחשבה על טכנולוגיה, כלכלה ,הייטק ומחשבים.
לא להאמין, הודו נמנית עם ארבעת הכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם. כן, כן ,משקיעים זרים מבצעים יותר ויותר השקעות בכלכלה הצומחת של הודו ובשוק המניות שלה. הודו הפכה להיות מעצמת הייטק עולמית.
אני תוהה מדוע הממשלה לא משפרת את התדמית של המדינה בפני התייר ומשווקת את התחום הטכנולוגי?
כיום הודו, היא בעלת מס' המצטרפים הגבוה ביותר בעולם לרשתות סלולריות, יש בה מסה רבה של מדענים, מהנדסים ומוסדות למוד ברמה גבוהה.
חברות ענק כמו, IBM , מיקרוסופט ועוד רבות אחרות, פתחו בהודו סניפים מקומיים וייצרו קהילת הייטק גדולה. בתי ספר וארגונים פרטיים רבים עוברים בכל פינה בהודו, כולל כפרים נידחים במיוחד ומלמדים את הילדים באופן בסיסי מחשבים ( Carl Dahlman&Anuja 2004).
למרות כל הנאמר לעיל, קיים פער דיגיטלי עצום בחברה ההודית , בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפירותיה, לאלו שאינם משתמשים בה מסיבות שונות.
מצד אחד, הודו נחשבת למעצמה כלכלית ונמצאת בעידן של צמיחה והתפתחות דיגיטלית, אולם אם נסתכל פנימה על כל חתך האוכלוסיה ההודית, נראה שאחוז גדול מאד מהתושבים (כ- 40% בערך) , חיים מתחת לקו העוני. איך ניתן לצמצם ולגשר על פני פערים אלו?
אני מניחה ,שהממשלה צריכה לקחת בחשבון את הרכב האוכלוסיה והתרבות הרב גוונית המאפיינת את המדינה, כאשר מנסים לשלב טכנולוגיות במטרה להשיג מטרות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ,חינוכיות ועוד. כמו כן, הממשלה חייבת לדרבן את הצמיחה ויישום של הטכנולוגיה ע"י השקעה ופתוח תשתיות באזורים הכפריים ושפור איכות ההוראה , כדי שהתושבים כולם יוכלו להנות ולהשתמש בה.
למרות זאת, האם התפתחות הטכנולוגיה לא מקצינה יותר את הפערים בתוך המדינה מבחינה חברתית, דיגיטלית ועוד?
לסכום, בהודו קיימים פערי מעמדות, אבל עדיין מדובר במהפיכה טכנולוגית שלא ניתן להתעלם ממנה ואין ספק שבסופו של דבר, הטכנולוגיה יחד עם הפדגוגיה יצליחו לשפר ולגוון את החיים בהודו בפרט ובחברות נוספות בכלל.
ברצוני לשתף אתכם בסרטון המתאר פרויקט בינלאומי של חברת "אינטל" במקומות שונים ברחבי העולם.
צפייה מהנה!

סביבות למידה מתוקשבות

לא להאמין אבל אנו נמצאים בעיצומו של סוף סמסטר ג' הללויה. במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות", בהנחייתה של הגב' גלית בן צדוק, הכרנו סוגי פעילויות אינטראקטיביות, המאפשרות ללומד התנסות ולמידה פעילה תוך קבלת משוב ממוחשב, כגון: הדמיות, משחקים, אנימציה, מודל ועוד. כבר בתחילת הקורס התבקשנו לתכנן ולפתח מדיה לימודית אינטראקטיבית שתהיה ידידודית למשתמש. בתחילה המשימה נשמעה כמו ג'יבריש, הזויה וקצת מלחיצה ,אך כמו תמיד ,ההתחלות לעיתים לא ברורות ואט אט המשימה החלה להתבהר ואף לאתגר.
חברותי לקבוצה (אילנה ,אורנית) ואני, החלטנו לתכנן אינטראקציה מסוג משחק, העוסקת בהכנה לעצמאות בתפקוד היומיומי בתחום הלבוש ,בהלימה לאוכלוסיה עמה אנו עובדות( תלמידים ברמת פגור שכלי בינוני). החלנו בחפושים אחר חומרים ברשת, אך לצערנו מצאנו חומרים רבים, אך לא מותאמים לסוג אוכלוסיה שצויינה לעיל,בהיבט המשחקי, הלימודי והתפקודי.
בעקבות כך, אני מנצלת במה זו ופונה למתכננים, הנה הגיע הזמן לפתח תוכנות גם לסוג אוכלוסיה זו.
לאורך כל הדרך השקענו מחשבות והתלבטויות רבות בבחירה ובתכנון הממשק( מעטפת המאפשרת להפעיל את האוביקט הממוחשב), כך שיהיה נגיש, מותאם וידידותי לתלמידנו. מגבלות של תלמידנו רבות, מגוונות ובאות לידי ביטוי בתחומי תפקוד שונים ובעוצמות שונות, כגון: בתחום קוגנטיבי, תקשורתי, התנהגותי, רגשי ועוד. בחרנו במשחק " המעביר את התלמיד למסגרת חשיבה אחרת ודורש מעורבות של התלמיד בלמידה, כאשר הוא שולט במהלכי הפעולה. אינטראקציה זו מאפשרת ללומד התנסות חוויתית, ויזואלית ופעילה ובכך משפרת את רמת ההתמדה במשימה ומעלה את המוטיבציה בקרב הלומדים ללמידה( 2003, Gredler).
במהלך העבודה ,נחשפתי לסוגי אינטראקציות שונות ונוכחתי לגלות ,כמה רבה העבודה מאחורי הקלעים ,של המתכננים, המעצבים והמתכנתים בפתוח סביבות למידה מתוקשבות, המצריכות ידע ומומחיות במספר רב של תחומים, ארגון תוכן מילולי וחזותי, עיצוב ואפיון מסמך, ארכיכטטורה של ממשקים, והכי חשוב שרק בזכות עבודת צוות, וחשיבה בונה וממוקדת של כל הגורמים, ניתן להגיע לתוצרים מוצלחים ומפרים אשר יתאימו למשתמשים.
במהלך עבודה זו, ראיתי לאורך כל הדרך, כיצד הטכנולוגיה והפדגוגיה משרתות אחת את השנייה. כמו כן, עברתי תהליך של פתוח חשיבה בקורתית ,כיצד ממשק צריך להיות בנוי באופן ידידותי למשתמש. התהליך עבורי היה גם , התנסותי, חוויתי ומאתגר ולבסוף בעזרת שתוף פעולה מלא ביננו לבין המנחה, הצלחנו לבנות ממשק התואם את צורכי תלמידנו בשם "עמי ותמי מתלבשים".
כעת, יש לנו תכנון של משחק, אז מה צריך בסה"כ? רק מתכנת וגרפיקאי וסוף סוף יהיה לנו משחק המותאם לאוכלוסיית בית ספרינו. המכרז יוצא לדרך!
לסכום, בשעור האחרון במסגרת הקורס, מספר קבוצות הציגו את תוצריהן. היה מרגש ומפרה לראות את התהליך הדומה שעברו שאר הקבוצות ואת התוצרים המרשימים, המגוונים והאטראקטיבים.
ישר כוח לכולם!

מצ"ב קשור לכתבה העוסקת ב" אתרי אינטרנט- איך מעצבים מנשק נכון".
קריאה מהנה.
http://http//www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3083728,00.html

"היקיקומורו"- תופעה יפנית ייחודית

במסגרת הקורס של ד"ר חגית מישר טל, בחרתי להתמקד בעבודת הגמר בנושא מדיניות תקשוב במדינה מסוימת. בת זוגתי דנית ואני התלבטנו בין 2 מדינות הודו ויפן.בסוף החלטנו להתמקד ביפן, אך ד"ר חגית שכנעה אותנו שהודו ארץ יותר מעניינת ( את דעתנו לכך נתן בגמר העבודה).
בתחילת דרכי כאשר חיפשתי מאמרים לעבודה בנושא יפן, נתקלתי במושג מאיים "היקיקומורו" הנשמע לקוח מתוך עולם אומנות הלחימה, אך לא. כמובן שלא יכולתי לפסוח על המושג הנ"ל והתחלתי לקרוא את הכתבה שהותירה בי רושם רע מאד.
אז במה מדובר?
"היקיקומורו" זוהי תופעה יפנית ייחודית- בה נערים בגיל ההתבגרות ננעלים בחדרם ומנתקים כל קשר עם העולם שמחוצה לו, כולל עם ההורים. הם ישנים רוב היום ויוצאים רק כדי לקחת את הצלחת שהושארה על ידי ההורים ליד הדלת, או בלילה כשכולם ישנים. ישנם נערים שנשארים בחדרם שנים רבות ומאחר שהחברה היפנית לא מתמודדת עם התופעה כבעיה קלינית, אלא כבעיה משפחתית- פרטית, אין ממש נסיונות להוציא את ההיקיקומורו מחדרם ולכן ישנם שכלואים בחדרם במשך קרוב לעשור! היקף התופעה רחב וביפן יש לפחות 1.2 מיליון בני נוער שהם היקיקומורו.
( מתוך כתבתה של רחל הראל, מצב קשור: http://http://www.articles.co.il/article/3401/%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95

לא להאמין,תופעה מפחידה ומאיימת זו נראית בחברה היפנית כתהליך נורמאלי ושגרתי?
האם לא קיימת חשיבה בנושא כיצד לעצור, למזער ולטפל בהיקף התופעה ( הורים, רשויות רווחה, מערכת בריאות הנפש, מערכת החינוך ועוד)? של מי האחריות? האם בגלל שהתופעה לא מוגדרת כקלינית אלא כמשפחתית, האחריות לטפול רק על ההורים?
אז איך מסבירים את התופעה?
"פסיכולוגים וסוציולוגים טוענים שישנן כמה סיבות, לדוגמא: ההתפתחות המואצת של הכלכלה היפנית מעודדת אנשים לעבודה קשה מחוץ לבית, כך שהורים כמעט לא משוחחים עם ילדיהם
(במיוחד האבות)ונוצרות בעיות תקשורת. סיבה נוספת, התפתחות הטכנולוגיה. כמעט לכל מתבגר יש טלפון סלולארי, טלויזיה, מחשב, פלייסטשן ועוד. החדר היפני מאובזר בנפלאות הטכנולוגיה המגבירות את הבדידות ,בכך שהנער עומד מול מסך ולא בפני בן אנוש" . (רחל הראל) .
בקיומה של תופעה זו אנו למעשה עדים לתהליך קיצוני בו התפתחות המודרניזציה והטכנולוגיה במקום לסייע ולעודד התפתחות חברתית, קוגנטיבית ותקשורתית משמשת כאן ככלי הרסני עבור בני הנוער. האם בחברה היפנית נשאלה השאלה מה מביא את בני הנוער לנטוש את המערכת המשפחתית, הלימודית והחברתית? קיימת כאן הזנחה רגשית נפשעת, חוסר מודעות ורגישות כלפי צורכי הפרט.
גם בארצינו הקטנטונת אנו חשופים לבני נוער המכורים לאמצעי טכנולוגיה שונים. אך אנו כחברה ישראלית המגלה לרוב רגישות ומודעות לפרט, לא היינו מאפשרים לתופעה כזו להיות בהיקף כה נרחב כדוגמת יפן.
תפקידנו כהורים וכמחנכים, לדאוג לחינוך ילדינו ולהופכם לבוגרים חיוביים, בריאים נפשית, התורמים לחברה , ובנוסף להנחות אותם, להגבילם ולכוונם לשימוש מושכל במחשב ובאמצעים טכנולוגיים נוספים.
לסיום, מצ"ב קשור לכתבה העוסקת " האם הילד שלך מכור למחשב"?

http://http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3692412,00.html
שבוע נהדר

חדשנות טכנולוגית- "לוח חכם"

עזרי לימוד מתוקשבים המחפשים דרכים חדשות לשיפור ההוראה , צברו פופולאריות בשנים האחרונות. דוגמא לכך, הינו ה"לוח החכם" שמהווה כיום חלק בלתי נפרד ממערכות ההשכלה ברחבי העולם. השימוש בלוחות חכמים בארץ, עודנו בחיתוליו וכנראה זו רק שאלה של זמן עד שיהפכו לחלק אנטגרלי מחיינו.
בתחילת לימודיי נחשפתי לראשונה למושג "לוח חכם". אני זוכרת שגיחכתי לעצמי ואמרתי: "קודם שיהיה לי מחשב חכם בכתה"... אז כמו שאתם זוכרים מפוסטים קודמים, כיום יש לי מחשב בכתה ואף מחובר לרשת.
השבוע החלטתי לכתוב פוסט בנושא "הלוח החכם" וכי למה?
לפני חודשים ספורים חברותיי לעבודה מבי"ס "הרצפלד" בחולון ( בי"ס לחינוך מיוחד- שיתוק מוחין)בו עבדתי כ- 9 שנים, ספרו לי שצוות ביה"ס עובר השתלמות בנושא "לוח חכם".
תגובתי הייתה כה נלהבת והן לא הבינו לפשר התרגשותי. הבעתי צמאון לקבל פרטים אודות ההשתלמות ושילוב הטכנולוגיה בביה"ס.
בסוף ההשתלמות משוב הצוות היה חיובי וכיום הלוח מותקן ומשולב כבר ב- 3 כתות והתגובות נהדרות.
נושא זה עורר בי מס' שאלות: איך הלוח משולב בכתה מבחינת מערכת השעות? האם תורם ומסייע בידי התלמידים בתהליך הלמידה ומגביר את הנעתם? איך מתפעלים את הלוח החכם עם תלמידים בעלי לקויות רבות ומורכבות כגון, בתחום מוטורי, קוגנטיבי? איך הצוות הגיב לכניסתו של הלוח החכם לתוכנית הבית ספרית? ועוד הרבה שאלות.
לפני כמה ימים בקרתי סוף סוף בביה"ס, כשהמטרה כמובן לבקר את הצוות והתלמידים ובנוסף לראות את הלוח האינטראקטיבי.
מכיוון שאנו נמצאים במהלך חופשה, לא יכולתי לראות בפועל את התלמידים משתמשים בלוח, אך קיבלתי מידע רב אודות הכלי .
מהו לוח חכם?
זהו משטח עבודה המחובר למחשב ולאינטרנט ומאפשר לכתוב על גביו באמצעות טוש מחיק. הוא מהווה גם מסך מגע ומאפשר הזזת אוביקטים על גביו. ניתן להקרין עליו את התכנים מתוך המחשב ובנוסף מאפשר לתלמידים ולמורים לקיים אינטראקציה אתם בתוך הכתה.
ללוח קיימים שימושים רבים, כגון: משמש לשם כתיבה על הלוח, הצגת מצגות , דפי עבודה, בניית שיעורים בתוכנה של הלוח עם שימוש בכלים המיוחדים של התוכנה. קיים שימוש נרחב במקורות מידע ברשת האנטרנט ובגלריה של תוכנת הלוח, שימוש במדיה עשירה ושילוב הפעלת סימולציות ,קטעי וידאו ועוד.
מטרת הלוח לשרת את תהליך ההוראה והלמידה, כשתפקיד צוות ההוראה לנהל את הכתה תוך ניצול האפשרויות שמזמן הלוח החכם ולהפוך את הלמידה לאינטראקטיבית ואקטיבית כאחת. זאת ע"י יצירת שעורים הכובשים את תשומת הלב של התלמידים ודמיונם, בדרכים של פדגוגיה מושכלת ויצירתית.
חשוב לציין, כי פיתוח מקצועי של כל צוות ההוראה ע"י מתן השתלמויות ותמיכה אישית, יביא להצלחה בהטמעה של השימוש בלוח.
ביה"ס "הרצפלד" נמצא כעת בתהליך הטמעת הלוח החכם. כמובן שיש מורים שמיישמים יותר ויש פחות, לא לשכוח זו רק תחילת הדרך.
משיחתי עם כמה אנשי צוות, הלמידה מתבצעת לעיתים בפני כל הכתה ולעיתים בקבוצות קטנות.
הכלי מרתק, מושך ומניע את המוטיבציה של התלמידים. התלמידים אף לוקחים חלק פעיל במהלך השעור. גם התלמידים המוגבלים מבחינה מוטורית מחוברים למתגים מותאמים ,על מנת שיוכלו להיות עצמאיים בתהליך הלמידה.
בעידן הדיגיטלי בו אנו נמצאים, מרגש לשמוע ולראות, כיצד הטכנולוגיה מסייעת, במקרה זה, ה"לוח החכם", לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים ,לממש את הפוטנציאל שלהם ולהגביר את יכולתם ומיומנויותיהם במשימות יומיומיות, כגון: תקשורת, למידה, עבודה, פעילות פנאי, על מנת להשיג עצמאות רבה יותר ולשפר את איכות חייהם.
כל הכבוד לביה"ס "הרצפלד" על היוזמה לשלוב הטכנולוגיה בתהליך הפדגוגי.
לסכום, אנו נמצאים בתהליך של הטמעת לוחות חכמים בבתי ספר וגם בחינוך המיוחד.
האם המהפיכה הדיגיטאלית תגיע גם לבית ספרי?
בעקבות לימודי במגמת "תקשוב ולמידה", אני חייבת לציין שהמודעות שלי לנושא תקשוב וטכנולוגיה גברה מאד ובעקבות כך, יומיים לאחר ביקורי בביה"ס, שוחחתי עם סגנית בית ספרי וספרתי לה אודות הלוח החכם.
כולי תקווה, כמו שהמחשב נכנס לכיתתי, כך גם הלוח החכם ישמש ככלי נוסף לסייע בידי אוכלוסיית בית ספרי.
כידוע, "השינוי לא יבוא מאליו, אנחנו צוות ההוראה צריכים להיות סוכני השינוי ולהובילו מלמטה למעלה" ( כדברי ד"ר שדה שרה).
אז, חברותי היקרות אילנה ואורנית ( אשר עובדות עמי) יש לנו משימה חדשה, מוכנות לדרך?


מצ"ב סרטון המציג שילוב חיובי של ה"לוח החכם" בבית ספר "שיפמן" .
צפייה נעימה

דילמות מוסריות- "לעשות או לא לעשות, זאת השאלה"...

במסגרת הקורס של ד"ר שפיק מסאלחה "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד", התבקשנו לערוך כמה ניסויים על ילדים בגילאים שונים בנושא התפתחות קוגנטיבית ומוסרית, בהלימה לתאוריה של ז'אן פיאז'ה, אשר האמין כי ההבנה של הילדים את החוקים המוסריים והמנהגים החברתיים, הנה תוצאה של ההתפתחות הקוגנטיבית בשילוב עם ההתנסות החברתית ( מתוך: סרוף א', קופר ר' ודהארט ג', 2004, "התפתחות הילד טבעה ומהלכה", האוניברסיטה הפתוחה).
בנוסף, התבקשנו לערוך ניסוי נוסף בנושא התפתחות מוסרית ובו עלינו לספר לילד או לאדם בוגר את הדילמה של "הינץ" (אשר תוצג בהמשך) ולהסביר את תשובתו ע"פ התיאוריה של הפסיכולוג לורנס קולבגרג.
בדומה לפיאז'ה, סבר קולברג שהתפתחות מוסרית מתרחשת בשלבים, בהתאם להתפתחות הקוגנטיבית. הוא ביסס את תורתו על מחקר שיטתי, בו הציג לנבדקיו בגילאים שונים סיפור, שבמרכזו עומדת דילמה מוסרית. קולברג התענייו יותר בנימוקיהם של הנבדקים מאשר בהחלטתם. על סמך תשובותיהם הסיק שקיימים 6 שלבים בהתפתחות המוסרית ( סרוף א', 2004).
מהי אם כן הדילמה של היינץ?
"באירופה עמדה אישה על סף מוות , הרופאים חשבו שיש תרופה אחת שיכולה להצילה. התרופה הייתה יקרה לייצור, אבל הרוקח דרש פי 10 מהסכום שעלה לו לייצר אותה. היינץ בעלה של החולה פנה לכל מי שהכיר כדי להלוות את הכסף, אך הצליח לאסוף מחצית ממחיר התרופה. הרוקח סירב להוריד במחיר. היינץ נתקף ייאוש ופרץ לחנותו של הרוקח לגנוב את התרופה למען אשתו".
דילמה זו הוצגה בפני בתי בת ה- 10 שאמרה: " המעשה של היינץ אינו נכון, אסור בשום פנים ואופן לגנוב, מי שגונב צריך לקבל עונש" ובפני אחייניתי בת ה- 20, שצידדה במעשהו של היינץ ללא הסוס בטענה: " ברור שהיה חייב לגנוב את התרופה כדי להציל את אשתו, כל הכבוד"!
מה דעכתם על מעשהו של היינץ? האם ניתן לתת תשובה חד משמעית לכאן או לכאן?
מה חשוב יותר קדושת החיים ( המוסריות) או שמירה על החוק?
קיימת כאן דילמה מוסרית, מצב של התנגשות בין ערכים שונים ועל האדם לבצע את ההכרעה המוסרית ביותר ע"י בחירת הפתרון המועדף עליו בין שתי עמדות ערכיות, אשר כל אחת מקובלת ע"פ אמות המידה המוסריות של החברה ולכן ההכרעה קשה יותר ומצריכה יכולת חשיבה מורכבת. בחירת הפתרון המועדף מושפע מעולם הערכים וניסיון החיים של האדם העומד מול הדילמה.
אנו חווים ושומעים על דילמות מוסריות מידי יומיום, לדוגמא: האם אנו יכולים להתערב במעשי הבריאה? המתת חסד מותר או אסור? האם מותר לערוך מחקר בבעלי חיים ובני אדם בריאים כאשר הדבר עלול לסכן אותם?
אני שואלת : "האם אנו צריכים לפעול ע"פ החוק גם במצבים הנוגדים את הערכים והמוסר שלנו ולהיפך"?
מי מוסמך ורשאי לתת תשובה על כך?
ברצוני לשתף אתכם בכתבה העוסקת בדילמה מוסרית של תאומות סיאמיות, תאומות שנולדו ולהן לב אחד. אם יניחו להן להתפתח ללא התערבות ימותו שתיהן. אם ינתחו אותן וישאירו את הלב לאחת מהן השנייה תמות , מה לעשות?
מצ"ב קישור לכתבה:

http://www.daat.ac.il/daat/refua/teumut-4.htm

חוויות מהשטח....

לפני כמה ימים ביליתי עם משפחתי בשגרירות האמריקאית. בעודי עומדת וממתינה בתוך התור הארוך וההומה אנשים , מודיע המאבטח:" כל מי שיש לו מכשיר סלולארי בבקשה ללכת ולאחסנו במשרד מעבר לכביש". תוך שניות ספורות החלה מהומה, כאילו המאבטח הודיע בשורת איוב " מה פתאום, אנחנו צריכים את הפלאפון". לרגע לא הבנתי על מה המהומה, מה קרה לאנשים, בסה"כ טלפון, איזו היסטריה".
לבסוף תורנו הגיע ודרכינו היו צריכות להפרד, בעלי פנה לעבר תור אחד ואני פניתי לתור אחר וקבענו היכן נפגש בסוף התהליך. לאחר המתנה מרובה הגיע תורי ואני נשאלת ע"י הפקיד :
" היכן בעלך אנו צריכים אותו"?.
לא להאמין, אבל פתאום אחזה בי תחושת בהלה, תסכול, חוסר אונים ולחץ נוראי. מה אני עושה, איך אני יוצרת עמו קשר? אין לי מושג היכן הוא נמצא? למה אין לי מכשיר סלולארי?.
רק לפני דקות ספורות אמרתי לעצמי מה ההיסטריה ללא מכשיר סלולארי והנה אני חווה בעצמי את תחושת התסכול. אני תוהה האם גם אני פיתחתי תלות במכשיר הקטן שגורם לי להרגיש לפתע חסרת אונים?
לפני עידן הסלולאריים העולם הסתדר די מצוין, זוכרים? מתקשרים דרך בזק, מגיעים הביתה מחכה רשימת הודעות מי חפש אותנו...
כיום, קיימת תופעה רחבה כלל עולמית של התמכרות למכשיר הסלולארי, אשר השתלט על חיינו כמעט בכל תחום אפשרי, למרות השיחות היקרות, החשבונות הנפוחים שמקבלים, הפחד מקרינה וממחלות ועוד.
המכשיר הנייד הפך ממכשיר שנועד לשפר את איכות חיינו, למכשיר שבלעדיו חיינו אינם חיים.
ישנם אנשים החשים אבודים כאשר טכנולוגיה מסוג זה, הגורמת לתחושת אושר , בטחון והורדת חרדה לא עומדת לרשותינו.
בעבר מכשיר הסלולאר שימש אמצעי לקבלת שיחות, כיום הוא מהווה כלי טכנולוגי המאפשר יצירת קשר חברתי והתלות במכשיר הולכת וגדלה.
רבים לא מסוגלים להתנתק מהמכשיר ליותר משעות ספורות, נסו זאת... חלק נכבד מחייהם מנוהל דרך הסלולארי.
אנחנו דואגים להניחו על השולחן, חלילה אם יעלם מעיננו, מרימים אותו מידי פעם לבדוק אם חלילה וחס לא פיספסנו שיחה או הודעת SMS מוכר לכם? האם קיימת כאן תופעה של התמכרות, פיתוח תלות במכשיר הנייד?
איך מכשיר כ"כ קטן שינה באופן דראסטי את חיינו? האם אנו יכולים לוותר על מכשיר הסלולאר ולנטרל אותו מחיינו?
אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה טכנולוגית עתירת המצאות והתפתחויות מהירות, שהופכות במהירה לחלק אינטגרלי משגרת חיינו. הידע האנושי מפתח את הטכנולוגיה אשר השפעתה על תחומי החיים הרבים מהירה ומשמעותית ובאופן טבעי קיימת סקרנות ורצון אצל אנשים להכיר ולהתנסות בדברים חדשים ומגוונים.
מכשיר הסלולאר הפך להיות במרוצת השנים לחלק אינטגרלי משגרת חיי. אני יכולה לחיות בלעדיו אך מעדיפה להיות עמו במצבים מסוימים, כדוגמת החוויה ששיתפתי אתכם בתחילת הפוסט, של תחושת תסכול וצורך במכשיר שמשפר את איכות חיינו ועושה אותם נוחים ובטוחים יותר.
לסיום, ברצוני לשתף אתכם בסרטון הומוריסטי של ה"קומדי סטור" בנושא "התמכרות לפלאפונים".
צפייה מהנה
להתראות

למידה בעידן הטכנולוגי

אנו נמצאים בעידן של פרדיגמה חינוכית חדשה, הדוגלת בהתפתחותו של לומד אוטונומי, בסביבת למידה פעילה והתנסותית המשלבת בתוכה אמצעים טכנולוגיים.
באחד הפוסטים הקודמים, שיתפתי אתכם במטלה שהתבקשנו לעשות בסביבת ויקי.
בפוסט זה אני רוצה להתייחס ספציפית לאותה מטלה ולהגיב לשאלתה של נעמי פורת: " איך היו התחושות לעבוד בסביבת ויקי"?.
להזכירכם, מטרת המטלה הייתה הבניית תוצר משותף ( סכום מאמר) באמצעות סביבה טכנולוגית- ויקי.
בתחילת המטלה עשינו חלוקת עבודה, כאשר כל אחד מחברי הקבוצה היה צריך לכתוב על נושא מסויים.
אכן, לכל חברי הקבוצה ללא יוצא מן הכלל, הייתה תרומה ייחודית ומשמעותית, אחריות אישית ומחויבות בדרך להשגת מטרה קבוצתית משותפת של התוצר השיתופי. ראייה לכך במשוב שקבלנו ע"י חלק מחברינו ללימודים.
דבר נוסף, לאורך כל התהליך הרגשתי תחושה לא נעימה וצורך להזהר לא למחוק דברים של האחר.
אני שואלת האם הייתה כאן מבחינתי למידה שיתופית?
מלבד דף השיחה שערכנו בינינו בתחילת העבודה, בסה"כ תהליך העבודה היה די אינדיוידואלי.
מאפייני למידה שיתופית היה לוקה בחסר במהלך תהליך זה. לא הייתה אינטראקציה ותקשורת משמעותית בין חברי הקבוצה.
נכנסתי לסביבת הויקי, הוספתי מידי פעם את חלקי למטלה זו ובזה התהליך נגמר.
לדעתי, יצירת למידה משמעותית, כדאי שתכלול גם מפגש פנים מול פנים לצורך אינטראקציה, ע"י סעור מוחות, רפלקציה והפרייה הדדית, ליצרת תוצר שיתופי המבוסס על הדעות השונות.
אני חושבת שאם הייתי צריכה לעשות את סוג המטלה הספציפית שעליה עבדנו, בסגנון למידה אחר,
הייתי יותר נתרמת מהשיתופיות והלמידה הייתה יותר משמעותית בעיני.
סביבה מתוקשבת לא תחליף את הקשר האנושי, צריך להיות שילוב בין השניים.
לסיכום, זוהי התנסותי הראשונה בסביבת ויקי ואולי בעתיד אגיב בצורה אחרת לגבי מטלות שונות...
לקינוח, ברצוני לשתף אתכם בסרטון המציג, למידה שיתופית משולבת טכנולוגיה של תלמידי בי"ס "משה שרת" בת"א, בשילוב חברת "קומברס".
להתראות .

יעד טכנולוגי....

שלום וברכה,
אני נמצאת במהלכו של סמסטר ג' וסוף סוף הצבתי לעצמי יעד, ללמוד את תוכנת ONENOTE.
אתם בטח שואלים על מה אני מדברת? אז המצב הוא כזה...
אני כידוע לומדת במגמת "תקשוב ולמידה" ולאחר זמן רב גם אני הצטיידתי בצעצוע הקטן שלי - המחשב הנייד, שמשמש אותי לעיתים רחוקות במהלך השיעור.
בתחילת כל שעור הסובבים אותי מוציאים את המחשב ומתחילים להקליד את תוכן השעורים ואנוכי שנמצאת עדיין בתהליך של הסתגלות טכנולוגית.... מוציאה דפדפת וכלי כתיבה ומסכמת באופן ידני בשלווה ובנחת את דברי המרצים.
לאט לאט התחלתי להרגיש שאני מתחילה להיות יוצאת דופן בסביבתי המתוקשבת ( אורנית, אילנה, עופרה ,נעמי ועוד...). שלא תחשבו לרגע, איני מושפעת משום לחץ טכנולוגי חברתי, אבל החלטתי בשביל עצמי כמובן, שהגיע הזמן שאלמד סוג טכנולוגיה נוסף והוא תוכנת ONENOTE.
עופרה אידילסון היקרה, הכינה מדריך נהדר המסביר תוכנה זו וכולי תקווה שאמצא את הזמן ללמידת תוכנה זו.
ONENOTE הינה מחברת דיגיטלית שבה אפשר ליצור מסמכים בדיוק כמו תכנת WORD. לאחר הפתיחה מופיע דף כתיבה רגיל ובהצבת הסמן יופיע מן בלון טקסט שבתוכו ניתן להקליד. כל המסמכים מאוגדים במחברת אחת שאותה אפשר לחלק לכמה חוצצים.
אנו נמצאים בעידן טכנולוגי בו המחשב הפך לכלי שימושי וזמין כמעט בכל בית ואנו משתמשים פחות ופחות בכתב היד שלנו.
אני שואלת האם יתכן שכתב היד הולך ונעלם? האם היד האנושית תשכח כיצד לכתוב?
אני חושבת שאי אפשר להתעלם מהמציאות הסובבת אותנו ואכן קיימת דעיכה בשימוש בכתיבה.
כיום, רוב הפעילות והכתיבה שלנו נעשית ע"י המחשב וכמובן אל נשכח, תלמידים וסטודנטים נדרשים להגיש עבודות מוקלדות במחשב.
ישנם תלמידים רבים המתקשים בכתיבה ידנית החשים הקלה מסוימת בהקלדה במחשב.
עם זאת, חשוב להתמיד וללמד את הכתיבה , כי השליטה בכתב היד היא אחת מאבני היסוד של הלמידה.
" רכיב הכתיב, שחוברים בו גם ידע פונולוגי וגם ידע מורפולוגי, תומך בהליכי רכישת הצופן האלפא- ביתי, שהינו מרכיב משמעותי בתהליכי שליטה בדיוק ובשטף של הקריאה.
הכתיב אינו רק רכיב בתהליכי כתיבה העומד בפני עצמו"...

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1146042&contrassID=1&subContrassID=10&sbSubContrassID=0

לסכום, כולי תקווה שאלמד במהירה טכנולוגיות נוספות ואעשה שימוש משולב הן בכתיבה ידנית והן בהקלדה.
שבוע נהדר.

פעוטות טכנולוגיים?

איך נגמרה לה מהר שנת הלימודים ואנו ההורים מחפשים עיסוקים לקטנטנים. ברצוני לשתף אתכם בשיחת אמהות שגרתית שהתפתחה לה בגן המשחקים.
אחת האמהות ספרה בגאווה רבה , על נפלאות יכולותיו של בנה בן ה- 4, היודע להפעיל בכוחות עצמו את המחשב, מזיז את העכבר בשליטה מדהימה והמחשב אכן הוא ידידו הטוב.
אנוכי יושבת לי בשקט, קשובה לשיחה הקולחת ואומרת: בני בן השלוש וחצי בקושי יושב מול המחשב ועכבר בשבילו זאת חיית מחמד ואין לי שום בעיה עם המצב הזה.
בקיצור, התפתחה לה שיחה מסביב לשאלה מאיזה גיל יש צורך לחשוף ילד למחשב? והתשובות היו חלוקות לכאן ולכאן.
המחשב הינו חלק מהעולם הסובב אותנו ונגישותו לכל אחד ואחת הופך אותו לכלי מאד משמעותי בחיי האדם בחברה המודרנית.
כיום פעוטות נולדים לתוך סביבה טכנולוגית זו והורים רבים רוצים שילדיהם ישלטו ברזי המחשב כבר בגיל ינקות... הילד רק נולד וכבר מוצף במשחקים ולומדות שונות.
המחשב לדעתי, הינו כלי משמעותי ויעיל הפותח בפנינו עולמות חדשים ובמקביל מפתח קואורדינציה וחשיבה. אולם, כמו כל דבר גם כשמדובר במחשב, הכול תלוי במינון ובאיזון.
ישנם מצבים שהורים רואים במחשב כביביסיטר לילדיהם ואבוי לנו. המחשב אינו מהווה תחליף להורים.
בסביבות גיל שלוש בני החל לשחק בקומפי, ללא לחץ מצידנו ההורים ואני חייבת לציין שהוא מעדיף לשחק בחוץ בגנה מאשר מול המחשב.
אני באופן אישי, לא רואה לנכון למהר ולחשוף את הפעוט באופן אינטנסיבי למחשב בגיל מאד צעיר. אני מעדיפה בשלב זה, לשחק עם בני משחקי קופסא, יצירה , לבלות בגן המשחקים , פעילויות המפתחות קשרים אישיים וחברתיים. אל דאגה, המחשב לא יברח.. להיפך אני צריכה להנות ולנצל את המצב שבו עדיין אני יכולה לכוון את אופי הפעילויות...
עוד יגיע במהירה היום שנצטרך להגביל את השימוש במחשב....
לסכום, לשאלה שנשאלה אין תשובה נחרצת. אנו ההורים צריכים להפעיל שיקול דעת ולהחליט מתי אנו רואים לנכון לחשוף את ילדינו למחשב באופן מושכל ובמינון נכון.
כמו כן, אנו מחויבים להעניק לילדינו את הכלים והמיומנויות הדרושים לפיתוח תקשורת בין אישית טובה, תוך שימוש במשחקי קופסא, יצירה, מחשב, הליכה לגן משחקים ועוד.
לקינוח, אני מזמינה אתכם לצפות בפעוט הטכנולוגי ...
להתראות.

טכנולוגיית ויקי כפלטפורמה ללמידה שיתופית...

שלום לכולם!
במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים", התבקשנו להתחלק לקבוצות, לבחור מאמר מתוך רשימה נתונה ולסכמו באופן שיתופי בסביבת ויקי.
לאור התנסותי הראשונה בסביבת למידה זו, אני שואלת מהי טכנולוגיית ויקי ומה הפוטנציאל של טכנולוגיה זו כפלטפורמה ללמידה שיתופית?
"טכנולוגיית ויקי, הינה סביבה מתפתחת מבוססת היפר טקסט, שנשענת על מספר מחברים ומספקת הזדמנות לשיתוף ולאינטראקציה בין הלומדים ליצירת מידע שיתופי.
ללומדים קיימת האפשרות לעקוב אחר התפתחותו של התוצר המשותף ואחר השינויים החלים בו" (ד"ר מישר טל חגית).
קבוצתי המונה חמישה לומדים, בחרה לנתח את המאמר " מדיניות לאומית המקשרת בין רפורמות חינוכיות, מבוססות טכנולוגיה לבין התפתחות כלכלית וחברתית".
ברצוני להתייחס לנושא מסויים מתוך המאמר, המציג את הצלחתה והתקדמותה של מדינת סנגפור הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הישגים חינוכיים מרשימים במיוחד.
במאמר, סינגפור מוצגת כמדינה בה הממשלה הציבה לעצמה כמטרה מרכזית, את מערכת החינוך כמוסד שמטרתו להקנות ללומדים מגיל צעיר מאד, מיומנויות בתחומים השונים: מדעים, מתמטיקה ושפה. מיומנויות שבעתיד תשמשנה ותשרתנה את המדינה.
כבר מגיל אפס ילד נולד לתוך מדינה בעלת חוקים נוקשים ועליו לציית לחוקים אלו. ביה"ס למעשה מראש מקטלג את עתידו של הילד מגיל צעיר מאד.
אני תוהה , האם קיימת ע"פ גישה זו חשיבה לגבי צרכיו, יכולותיו ורצונותיו האישיים של הפרט?
היכן הגיוון בתוכניות הלימוד והתאמתן לצורכי הפרט? האם קיימת התייחסות לשונות ולבשלות הקייימת בין לומד ללומד? תשובתי, לא.
סנגפור הינה מדינה בעלת משמעת, נוקשות וצייתנות. אכן, יש לה בוגרי אוניברסיטאות מעולים, אך האם שמעתם על סופרים, במאים, אנשי קולנוע ועוד?
אז נכון, מצד אחד סנגפור מדינה שאזרחיה מצייתים לחוקיה ונחשבת להצלחה ענקית בתחום החינוך,אך זה בא על חשבון חשיבה עצמאית, מקורית , מאולתרת ויצירתית. האם זהו דמותו של הבוגר המיוחל?
לדעתי, קיימת כאן תפיסה תרבותית וחברתית שונה, אך ניתן ללמוד מהמודל הסנגפורי ולראות אלו דברים ניתנים ליישום בחברתנו. הייתי מאמצת בשמחה ממודל תרבותי זה, את יראת הכבוד כלפי, הורים, מורים ועוד ואכן, הגיע הזמן שיגיע השינוי גם במערכת החינוך בישראל.

ולקינוח, למעונינים, "חידה סנגפורית", הינו ספר שנכתב ע"י 2 פרופסורים לתקשורת מישראל, ברוך נבו וגבי וימן, העוסק גם בנושא מערכת החינוך בסנגפור.
להתראות.

ושוב מתחילים מחדש...

ושוב אנו נפגשים לאחר חופשה (אם בכלל אפשר לאמר זאת...) ונמצאים בפתחו של סמסטר ג'.
אז מה היה לנו היום? את היום פתחנו ברגל ימין עם ד"ר מסאלחה, שהרגיע אותנו בצורה פסיכולוגית ע"י חיוכים ולא מעט בדיחות. המשכנו לקורס של ד"ר מינץ שדברה עמנו על עיצוב סביבות למידה מתוקשבות ועל סוגי פעילויות אינטראקטיביות שונות, כגון: אנימציה, הדמיה, מודל וכו'. המשכנו לקורס של ד"ר מישר טל שהודיעה לנו שאנו הולכים לעבוד מאד קשה הסמסטר, ונתנה לנו תרגיל חימום בכתיבת ספור שתופי, בסביבת לימוד שיתופית ואינטראקטיבית הנקראת ויקי.
לא די בכך, לקינוח סיימנו את היום, עם מר יאיר צדוק שדבר עמנו בשפת תגיות הנקראת HTML ולאחר דקות ספורות אחזתי בראשי ושאלתי את עצמי, האם אני נמצאת במקום הנכון?
אז כמו תמיד, ההתחלות הן קשות ולא מובנות וזה הולך להיות מבחינתי סמסטר מאד מאסיבי, מאתגר ולא פשוט. אני מקווה שהלימודים במהלך סמסטר זה יתרמו ויעשירו את הידע המצומצם שלי... בטכנולוגיות נוספות.
לסיום, ברצוני לשתף אתכם בשיחה שהייתה לי עם מנהלת בית ספרי, בה ספרתי לה שהכנתי יחידת לימוד מתוקשבת בנושא פורים, היא הביעה התעניינות רבה ואף בקשה שאשתף את הצוות והמורה למחשבים.
אם אתם זוכרים בתחילת דרכי כשהתחלתי בכתיבת הבלוג, ציינתי שבית ספרי ממש לא מתוקשב.
אני שמחה לאמר, שכמו שאני עוברת תהליך של שינוי, כך גם בית ספרי.
בנוסף, בישיבת סוף שנה הודיעה מנהלת בית ספרינו רשמית, שלכל כתה יהיה מחשב המחובר לרשת, הללויה...
מקווה שבהמשך אוכל לשתף אתכם בטכנולוגיות נוספות.
אז שיהיה לכולנו סמסטר קל ונעים.
בהצלחה!

מחשב ככלי משלב ומעורר...

זהו, בשעה טובה ומוצלחת סיימנו סמסטר ב'. היום היה לנו יום מגוון ,מעניין ,מפרה ומאתגר וברצוני לשתף בזאת אתכם.
ראשית, במסגרת הקורס של פרופ' מיקי רונן "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים", כל קבוצה הציגה בפני המליאה את נושא עבודת הגמר שלה בצורה מרתקת ביותר.
היה מאד מעניין לראות, כיצד כל קבוצה לקחה באופן שונה מרעותה, את נושא מחקרה בהתאם לעולם התוכן שלה.
במסגרת עבודתנו, אילנה, אורנית ואני, בדקנו "כיצד פעילות מתוקשבת תשפיע על מוטיבציה של הלומד בהשוואה לדף עבודה?"
את מחקרינו ערכנו על 5 תלמידים מבית ספרינו בעלי צרכים מיוחדים במיוחד..
ברצוני לשתף אתכם ,בממצא אחד לגבי תלמידינו ט', אתם זוכרים את יקירינו חסר המוטיבציה ללמידה...
לט' לקח 7 דק' ומעלה על מנת למלא דף עבודה וזאת לאחר דרבון ועדוד, לעומת הפעילות המתוקשבת אותה ביצע במהירות רבה וסיים נכונה את המשחק תוך 2 דק' ואף בקש לשחק שוב. בוודאות ניתן לאמר על תלמיד זה שהכלי להתחברות עמו זה דרך המחשב.
ברצוני גם לשתף אתכם, בהרצאה מרגשת ששמענו היום מפיה של עירית בנון מבי"ס "גניגר" בחיפה, בי"ס לצרכים מיוחדים בנושא "תקשורת המונים".
בי"ס "גניגר" מצא דרך מיוחדת לשלב את תלמידיו עם תלמידים מבי"ס רגיל וזאת באמצעות שפת התקשורת.
במפגשים המשותפים בין התלמידים הם יוצרים יחדיו, סרטים, קליפים ואנימציה ובכך למעשה שוברים את המחסומים בין התלמידים משתי האוכלוסיות השונות.
כל כך מרגש לשמוע על פרויקט נהדר ומצליח זה, כאחת שעובדת בתחום של החינוך המיוחד כ- 13 שנה, אני מודעת לקשיים הרבים של החברה בקבלת החריג בקבוצה ואף לעיתים רבות דוחה אותם.
לכן, עלינו כחברה וכצוות חינוכי להעביר את המסר הבא ," שלכל אדם הזכות לחיות בכבוד ובהתאם למלוא יכולותיו"...
עירית יקרה, הייתי בשמחה רבה מאמצת אותך לבית ספרינו על מנת שתובילי פרויקט מסוג זה.

לסיום, בי"ס "גניגר", יישר כוח על עשייתכם הנפלאה!

חג שבועות שמח

אני מזמינה אתכם להאזין לשיר Imagine בליווי מקהלת חירשים.

מה היא הספרייה של מחר?

שלום וברכה,

אני נמצאת עכשיו לפני סוף סמסטר ב', תקופה מאסיבית ולחוצה בין עבודה, לימודים ומירוץ אינטנסיבי אחר מידע.
אני מחפשת חומרים אקדמיים לעבודות השונות אותן אני צריכה להגיש ומוצפת בהמון מידע. אני מרגישה שאני לא יודעת, מה מכל המידע הזה, הכי מתאים לצרכיי.
דוגמא לכך, אני מחפשת חומר בנושא "מוטיבציה" באנגלית ומקבלת שלל מאמרים. הרי זה לא הגיוני שנשב ונקרא את כל המאמרים , על מנת לבדוק אם אכן מאמר זה מתאים לעבודתינו. אני "טובעת" בים של מידע ומרגישה שאני צריכה דחוף מצופים .
עמיתיי ללימודים הסובבים אותי, מרגישים אותו דבר ,אך כמו שאומרים "צרת רבים חצי נחמה" ממש לא מנחמת אותי.
בשעור האחרון בקורס "טכנולגיות תקשוב ותקשורת למידה", גילה הייתה קשובה למצוקתינו ובמהלך השיעור עסקנו בחיפוש אחר מידע, דרך מאגרי מידע ואינטרנט. מטרת השעור הייתה לראות איך אנו יודעים שהגענו למקום הנכון ואיך יודעים שהמאמר ברמה אקדמית.
ברצוני לשתף אתכם ב"טיפים" קטנים אך חשובים, שקיבלנו מכמה עמיתים למגמה. ראשית, עבדאללה היקר גילה לנו שאת מילות המפתח יש לתחום בתוך גרשיים ונדב הוסיף, כדי להגביל את המאמרים לאקדמיים, יש לרשום אחרי מילות המפתח:
:SITE[AC
טיפים אילו באמת עוזרים לצמצם ולמקד במקצת את המאמרים , אך החיפוש עדיין מתיש ומייגע.
עד לא מזמן, מידע אקדמי לא היה נגיש באינטרנט וזה הצריך אותנו לבלות שעות רבות בספרייה, אתם זוכרים זאת?
הטכנולוגיה מתפתחת ונכנסת במהירה לשגרת חיינו והרבה דברים נראים לנו מובנים מאליו...
במהלך לימודי אלו, אני מוצאת את עצמי יושבת ללא הפסק מול המחשב, לעומת לימודי תואר ראשון ( שהסתיימו אומנם לפני 14 שנה...) . הספרייה הייתה כמעט הבית השני שלי, ביליתי גם שעות רבות עם הספרנית ומי חשב בכלל על מידע דיגיטלי...
כיום, אני יכולה להעיד על עצמי, שבמהלך לימודי לתואר שני ,נכנסתי פעמים ספורות לספריית המכללה לשם לקיחת ספר.
ללא ספק החיים קלים יותר מבחינת יעילות, נגישות, זמן ואנחנו מקטרים....
אני שואלת את עצמי ואחרים, אם ניתן למצוא את רוב המידע האקדמי באינטרנט, אם המידע נגיש מהבית או מכל מקום שיש בו חיבור לאינטרנט בשעות נוחות, מה יהיה עתידה של ספרייה אקדמית?


ברצוני לשתף אתכם בכתבה העוסקת בנושא זה מצ"ב קשור.

קריאה נעימה

ושבוע נהדר


http://http//www.i-zm.info/data/article.phtml?c_id=6&id=230

העולם הוא פתוח וחופשי?

בשאלה זו התחלנו את השעור בקורס " טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה" . הטכנולוגיה עברה כברת דרך ארוכה , גם באפשרויות של נגישות , שימוש ושיתוף בידע. עד לא מזמן, מרצה/מורה וכו' היה שומר בחרדתיות אחר הידע והחומרים שלו, שמא מישהו יעתיק ממנו...
כיום, העולם פתוח והמגמה כמה שיותר לשתף ולהפיץ את הידע הרב.
במסגרת הקורס שציינתי לעיל, התבקשנו להכין יחידת לימוד מתוקשבת, בהתאם לאוכלוסיה עמה אנו עובדים ואנוכי עובדת עם אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים מאדדד. נשמע פשוט?
נכנסתי לרשת הקשתי פורים והוצפתי בחומרים רבים ומדהימים, כגון: מתי"א חולון, מכללת קיי, פורום לגננות ומורות והרשימה ארוכה.
לצערי ולאכזבתי, אומנם נחשפתי לחומרים רבים ונהדרים ,אך ממש לא מתאימים לאוכלוסיה עמה אני עובדת.
ניסיתי להיות יצירתית, לא התייאשתי ונכנסתי לאתרים של בתי ספר לחינוך מיוחד, בתקווה שאולי שם אמצא ניצוץ של חומרי לימוד, אך לשווא.
אין מה לעשות, צריך לשנס מותניים ולהיות סופר יצירתיים. הכנת הפעילויות דורשת המון זמן וחשיבה, אך אל דאגה לצד ההשקעה יש רווח. שנה הבאה יהיו לנו פעילויות מותאמות לחג פורים ואני בשמחה רבה אעלה חומרים אלו לאתר הבית ספרי.
חיפושים מאסיביים ומתסכלים אחר חומרי הלימוד, העלו בי מחשבות לגבי מטרת האתר הבית ספרי. אתר בית ספרינו , קיים למעשה זו השנה השנייה ומטרתו העיקרית הינה, העברת אינפורמציה בין אנשי הצוות. הגיע הזמן שנשדרג את אתר בית ספרינו ונתחיל לשמור חומרי לימוד באתר בצורה מסודרת.
אני חושבת שאם אתר בית ספרי היה פועל בהתאם ובית ספר של חנוך מיוחד עם אוכלוסיה זהה לשלנו ,היה מעלה את חומרי הלמידה שלו לאתר, כולנו היינו נשכרים משתופיות זו ובעיקר תלמידנו.
חשיבה זו ,מביאה אותי למאמרו של דר' אברום רותם "אתר בית ספר משרת או שרת?" במאמרו הוא טוען ,שאתר צריך להיות חלק בלתי נפרד ממערכת ההוראה והלמידה הבית ספרית ומטרתו לשרת את אוכלוסיית הלומדים והמלמדים.
כמו כן, הוא טוען שצריכה להיות אינטראקציה שיתופית נכונה בין בתי ספר, כשאתרי בתי הספר "מדברים אחד עם השני" ומשתפים במידע ובניסיון החינוכי.
לא עוד "מורה מאחורי הדלת הסגורה" של הכתה, אלא שיתוף פעולה מפרה בניסיון ובחומרי למידה.
זוכרים מה שאלתי בתחילת הפוסט? אכן אנו נמצאים בעידן חדש של פתיחות ושיתופיות בידע.
כולי תקווה שבאמת נשכיל למנף ולעשות שינויים והכי חשוב שתהיה לנו אוזן קשבת מצד מנהלת בית ספרינו.

אז חברותי היקרות אילנה ואורנית, קדימה למשימה הבאה שלנו, שדרוג אתר בית ספרינו ולך אורנית נציגת הסקטור של ריפוי בעיסוק , הכנתי לך משימה נוספת, מחשב מחובר לרשת יש ועכשיו צריך שתהיה מקלדת מותאמת לתלמידים....

בהצלחה!
לכל המעוניין לקרוא את המאמר מצ"ב קישור :


http://http//cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/golshim17/17Mesharet03.htm

בעידן הדיגיטלי...

" הילדים של היום, זה לא הילדים של פעם", אני שומעת את עצמי ואחרים אומרים זאת מדי פעם. צעדי הענק שעשתה הטכנולוגיה בשנים האחרונות, הפכו למנת חלקו של הדור הצעיר, שנולד לתוך חידושים טכנולוגיים ושולט כמעט בכל רזי הטכנולוגיה העכשווית, כגון: גוגל, ויקיפדיה, מסנג'ר פייסבוק ועוד.
כאחת, שמתקשה לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגית, אני מנסה לסדר ולארגן לעצמי את הידע שרכשתי לעצמי עד כה, בקורס "טכנולוגיות ידע ותקשורת למידה". ידע הכולל בתוכו, בלוג, פוסט, טוויטר, דלישיוס, המאפשר יצירת רשימת קישורים מועדפים הנגישה מכל מחשב ופודקאסט, תוכנית רדיו המופצת באינטרנט אליה נחשפתי לראשונה ונהניתי לשוט בחיפוש אחר שידורים שונים ולבסוף הגעתי לשידור בנושא טרקים לניו- זילנד.
מבחינתי, זוהי רק תחילתה של למידה מגוונת בתחום הטכנולוגיה...
כמו שציינתי לעיל, התפתחות והתהוות הטכנולוגיה הינה בקצב מסחרר, עוד לא הספקנו להכיר טכנולוגיה מסוימת וכבר יש מהדורה אחרת...
כדי שנשרוד את המציאות החדשה, עלינו כאנשי חינוך, להיות בעלי אוריינות דיגיטלית, הדורשת מיומנויות, קישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת ולהקנות דרכי למידה וחשיבה חדשות.
מציאות זו מביאה אותי לידי תובנה, שבחירתי ללמוד במגמת תקשוב, תסייע בידי, להיחשף, להעשיר ולהרחיב את הידע שלי בקבלת כלים ליישום הידע הטכנולוגי באופנים שונים.
בשיעור האחרון נחשפנו לIPAD וטוענים שכנראה ישתלב במהירה במערכת החינוך ובכך יחליף את ספרי הלימוד.
לדעתי, שילוב טכנולוגיה זו, תשנה את צורת ההוראה ואף תתרום לה באופן חיובי וכמובן תסייע בשמירה על איכות הסביבה.
ברצוני להתייחס לטכנולוגיה נוספת אשר מעוררת בי סוגיות והיא, קריאת ספרים באמצעות האייפון.
מצד אחד, אנו נמצאים בעידן דיגיטלי, אך מאידך אני אומרת לעצמי: ישנן חוויות רבות שהטכנולוגיה לא תוכל לספק עבורי.
דוגמא לכך, קריאת ספר רגיל, מנייר , לא ממוחשב. קריאת ספר, הינה תרבות החובקת בתוכה חוויה מיוחדת. אולי אני מיושנת בדעותי, אבל כרגע אני לא אוותר על חווית ההליכה לצומת ספרים, סטימצקי ועוד, בבחירת וקניית ספר, ישיבה בכיף, עם מטעמים של דלישיוס ולידי ספר מעניין.
לצערינו, תרבות קריאת ספרים והליכה לספרייה הולכת ונעלמת בקרב בני הנוער. אם צעד טכנולוגי זה, של המרת ספרים דיגיטליים באייפון יעורר קריאה בקרב בני הנוער, אז הרווחנו.
לסיום, ברצוני לשתף אתכם בסרטון בנושא "הספרים הדיגיטליים בעברית מגיעים לאייפון".
התרשמו והביעו דעתכם.
להתראות .

נפלאות המחשב...

לקראת יום העצמאות ישבתי עם 3 תלמידים והכנו יחדיו מצגת ליום העצמאות ,המכילה את סמלי החג. עד לפני חודשים ספורים לא העליתי על דעתי שיהיה לי מחשב בכתה ועוד מחובר לרשת....

אז כיצד קרה הדבר?

לאורך כל הקורס "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר", ד"ר שרה שדה ,ניסתה להוביל אותנו להגיע לידי תובנות, שאנו צריכים להיות סוכני השינוי ואם אנו רוצים בשינוי, הוא צריך לבוא מלמטה למעלה.

חברתי היקרה אורנית, החברה בצוות ניהול ביה"ס, אימצה תובנה זו ופנתה למנהלת ביה"ס בבקשה לקנות מחשבים לשכבה הבוגרת ( המונה 3 כיתות) ובבקשה נוספת לחברם לרשת...

במקביל , העליתי גם אני נושא זה בישיבת מחנכות והתגובה הייתה נסערת, "בשביל מה ומי צריך אינטרנט"?

כדי לענות על שאלה זו , אני חוזרת לתחילת הפוסט. ..

אני רוצה לספר לכם על תלמיד בשם ט'. ט' נער בן 14 וחצי, אינו וורבאלי ומאובחן ברמת פיגור שכלי בינוני. ט' חסר מוטיבציה ללמידה, אינו מגלה עניין בסביבתו ומעדיף לישון במהלך היום ובדרך זו הוא מנתק עצמו מהסביבה הדורשת ממנו אקטיביות. קיים דבר אחד משמעותי ,המעורר גירוי , עניין ושמחה אצל ט' וזה המחשב.

במהלך הכנת המצגת ישבתי ליד ט' פעורת פה ולא מאמינה למראה עיני. התלמיד פתח תוכנות, גלש לאינטרנט, בחר תמונות, אני לא הספקתי אפילו לעקוב אחריו. וואו, איזה פוטנציאל, מיומנויות ויכולות הכלי הטכנולוגי הזה הוציא מט'. המדהים מכל, שכל הזמן הייתה לי תחושה, שט' יודע לקרוא יותר ממה שאנחנו חושבים ואכן תחושה זו אכן התאמתה לי. אצל ט' ,רב הנסתר מעל הגלוי, אך אני מאמינה שבעזרת המחשב נוכל להגיע ולממש את הפוטנציאל הרב הקיים בנער המדהים ביכולותיו.

לסיום , ברצוני לשתף אתכם בכתבה שצפיתי בחדשות ערוץ 2 בשם "בלוגריות אופנה", נושא הרחוק ממני אלפי קילומטרים…

במהלך שידור הכתבה אוזני קלטה שמדברים על בלוג ובלוגריות והרי אני סוף סוף בעניינים, אז החלטתי לצפות בכתבה. ראשית, איזה ידע טכנולוגי מרשים יש לדור הצעיר, אני רק עכשיו בגילי המופלג נחשפתי למושגים: בלוג ופוסט…

שנית, לאורך כל הכתבה שאלתי את עצמי :" למה נערות בגיל כ"כ צעיר צריכות להיכנס לעולמם של המבוגרים? לעולם העסקים? איפה הילדות? הרי תקופה זו לא תחזור לעולם.

לכל המעוניין ,תצפו בקשור לכתבה ולסרטון ותביעו דעתכם.

שבוע נהדר .

http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Economics/Consumers/Article,41780.aspx

לטיול יצאנו...

כמו שהבטחתי, אשמח לשתף אתכם במקצת מחוויות הטיול. ההכנות לטיול לוו במעט חששות, מכיוון שזו פעם ראשונה שתלמידינו ישנים מחוץ לבית הוריהם (תלמידים בעלי צרכים מיוחדים). אז איפה היינו ומה עשינו? שטנו בכנרת, רכבנו בכרכרות, צעדנו בבניאס ובמהלכו נזכרתי שעלי להכין פודקאסט, השתתפנו בסדנת שוקולד שהוסיפה לנו המון קלוריות, רקדנו וכמובן אכלנו ( לא דלישוס...).
במשך יומיים החיוך לא סר מעל פניהם. איזה אושר, מה צריך יותר מזה?
תכנון הטיול והפעילויות הותאמו ליכולותיהם וצורכיהם של התלמידים והם אף בחרו חלק מהפעילויות בהם השתתפו.
בקיצור, התלמידים היו כל הזמן לנגד עינינו במרכז העניינים .
ראיית הילד במרכז, חיברה אותי למאמרה של סוזן סמל "בי"ס של מחר בי"ס של היום" (מתוך הקורס: "סוגיות במדיניות החינוך") בו היא מתארת, איך התפשט זרם הרעיון שהילד במרכז. גישה הטוענת שיש לראות את צורכי הילד בתוך מערכת החינוך ובי"הס צריך להתאים עצמו לצורכי התלמידים ולשמש מוסד חברתי המקבל את השונות הפיסית, רגשית והתפתחותית של כל ילד באשר הוא. אני מאמינה ואף עובדת ע"פ גישה זו, שיש לראות ולהכיר בשונות הקיימת בכל חברה וחברה ועלינו כאנשי חינוך לנסות לראות ולמצות את הפוטנציאל הטמון בכל אחד אחד.
לסיכום זו הייתה חוויה מרגשת, מאתגרת ומלאת סיפוק הן לצוות והן לתלמידים.
מקווה בעתיד לשתף אתכם בטיולים נוספים.

יוצאים לדרך...

שלום וברכה,
התחלתי לרשום את הפוסט הראשון שלי. ראשית כל הללויה, מילה חדשה נוספה ללקסיקון שלי, פוסט..
אני נמצאת בחופשה שכל כך הרבה זמן חיכיתי לה, אחרי תקופה מאסיבית של עבודה ולימודים. אני יושבת בגינתי ומנסה לכתוב בלוג, אחרי שלקחתי הפסקה קצרה מניכוש העשבים . כן, זו דרך נוספת בשבילי להתחבר לאדמה ע"פ הצעתו של בעלי... ( לפני כשנתיים עברתי מהעיר הגדולה אל המושב).
התחלתי ברגע זה מסע ששמו "בלוג", שהולך להתמשך שבועות רבים. מסע לא ידוע, ללא כיוון, מטרות ויעדים בשלב זה.
קיבלנו משימה לרשום בלוג. מה זה בלוג? מה אני אמורה לרשום? איך זה קשור ללמידה? תהיות רבות חולפות בראשי. משימה זו די מביכה, בעיקר המחשבה שכולם יכולים להכנס לבלוג ולקרוא זאת.
מי היה מאמין שאני ארשום בלוג. עד לפני כמה חודשים, ביררתי על לימודי תואר שני בתחום מקצועי- חינוך מיוחד. למגמה נרשמתי באופן ספונטני בעקבות חברותיי, אילנה ואורנית. כמו כל תהליך/שינוי, ההתחלה לא קלה אך הכל תלוי בגישה. אני בטוחה שכאשר התהליך יהיה טבעי עבורי, "שד" הבלוג יראה בעיניים אחרות, ורודות יותר. מטרות הבלוג ע"פ הבנתי, להגיע לתובנות ולמידה לגבי תהליכים שעוברים ויעברו עלי, הן בפן האישי, לימודי ,מקצועי ועוד.
אני מאחלת לכולם מסע "בלוג" מאתגר ומהנה. אני באמת יוצאת לטיול מאתגר בן יומיים, לאחר חופשת הפסח עם תלמידי לצפון פעם ראשונה...
אחזור ואשתף אתכם בחוויות.
להתראות