הודו המתוקשבת...

השבוע החלטתי לכתוב פוסט על התפתחות הטכנולוגיה בהודו ( כהמשך לפוסט שנכתב בתאריך 15/8 ).
כן, כן, קראתם נכונה, לא על יוגה, מדיטציה, טרקים, בודהיזם, קארי, סארי, טאג' מאהל, אלא על התקשוב בהודו.
"במהלך העשורים האחרונים, התפתחות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו הפרטיים והמקצועיים. התפתחות זו, הביאה לשינויים מובהקים בכלכלה הגלובאלית ובדרך שבה אנשים , חברות ומדינות מרחיבות את הקשרים הפוליטיים, כלכלים ותרבותיים ועושות עסקים.
עלייה בשעור הסחר העולמי, הוביל לעלייה ברמת החיים של מיליוני אנשים ברחבי העולם, למרות שהטבות לא הופצו באופן אחיד בתוך ובין המדינות "
( KOZMA 2005).
אני נמצאת בשלבי סיום של כתיבת עבודתי בנושא "מדיניות תקשוב בהודו" ובמהלכה למדתי ונחשפתי לדברים חדשים שאציג אותם בהמשך.
עד כה, כאשר שמעתי על הודו, ראיתי לנגד עיני מצד אחד, מדינה מורכבת, צבעונית, אותנטית, רב תרבותית המלאה במנהגים וטקסים שונים ובעלת נופים מדהימים ,המושכת אליה אלפי תיירים בשנה ומאידך, עוני, לכלוך, חולי וזוהמה הנמצאים בכל מקום, אנשים מוכי גורל, ולא אמשיך עוד לפרט . לרגע לא עברה בי מחשבה על טכנולוגיה, כלכלה ,הייטק ומחשבים.
לא להאמין, הודו נמנית עם ארבעת הכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם. כן, כן ,משקיעים זרים מבצעים יותר ויותר השקעות בכלכלה הצומחת של הודו ובשוק המניות שלה. הודו הפכה להיות מעצמת הייטק עולמית.
אני תוהה מדוע הממשלה לא משפרת את התדמית של המדינה בפני התייר ומשווקת את התחום הטכנולוגי?
כיום הודו, היא בעלת מס' המצטרפים הגבוה ביותר בעולם לרשתות סלולריות, יש בה מסה רבה של מדענים, מהנדסים ומוסדות למוד ברמה גבוהה.
חברות ענק כמו, IBM , מיקרוסופט ועוד רבות אחרות, פתחו בהודו סניפים מקומיים וייצרו קהילת הייטק גדולה. בתי ספר וארגונים פרטיים רבים עוברים בכל פינה בהודו, כולל כפרים נידחים במיוחד ומלמדים את הילדים באופן בסיסי מחשבים ( Carl Dahlman&Anuja 2004).
למרות כל הנאמר לעיל, קיים פער דיגיטלי עצום בחברה ההודית , בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפירותיה, לאלו שאינם משתמשים בה מסיבות שונות.
מצד אחד, הודו נחשבת למעצמה כלכלית ונמצאת בעידן של צמיחה והתפתחות דיגיטלית, אולם אם נסתכל פנימה על כל חתך האוכלוסיה ההודית, נראה שאחוז גדול מאד מהתושבים (כ- 40% בערך) , חיים מתחת לקו העוני. איך ניתן לצמצם ולגשר על פני פערים אלו?
אני מניחה ,שהממשלה צריכה לקחת בחשבון את הרכב האוכלוסיה והתרבות הרב גוונית המאפיינת את המדינה, כאשר מנסים לשלב טכנולוגיות במטרה להשיג מטרות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ,חינוכיות ועוד. כמו כן, הממשלה חייבת לדרבן את הצמיחה ויישום של הטכנולוגיה ע"י השקעה ופתוח תשתיות באזורים הכפריים ושפור איכות ההוראה , כדי שהתושבים כולם יוכלו להנות ולהשתמש בה.
למרות זאת, האם התפתחות הטכנולוגיה לא מקצינה יותר את הפערים בתוך המדינה מבחינה חברתית, דיגיטלית ועוד?
לסכום, בהודו קיימים פערי מעמדות, אבל עדיין מדובר במהפיכה טכנולוגית שלא ניתן להתעלם ממנה ואין ספק שבסופו של דבר, הטכנולוגיה יחד עם הפדגוגיה יצליחו לשפר ולגוון את החיים בהודו בפרט ובחברות נוספות בכלל.
ברצוני לשתף אתכם בסרטון המתאר פרויקט בינלאומי של חברת "אינטל" במקומות שונים ברחבי העולם.
צפייה מהנה!

סביבות למידה מתוקשבות

לא להאמין אבל אנו נמצאים בעיצומו של סוף סמסטר ג' הללויה. במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות", בהנחייתה של הגב' גלית בן צדוק, הכרנו סוגי פעילויות אינטראקטיביות, המאפשרות ללומד התנסות ולמידה פעילה תוך קבלת משוב ממוחשב, כגון: הדמיות, משחקים, אנימציה, מודל ועוד. כבר בתחילת הקורס התבקשנו לתכנן ולפתח מדיה לימודית אינטראקטיבית שתהיה ידידודית למשתמש. בתחילה המשימה נשמעה כמו ג'יבריש, הזויה וקצת מלחיצה ,אך כמו תמיד ,ההתחלות לעיתים לא ברורות ואט אט המשימה החלה להתבהר ואף לאתגר.
חברותי לקבוצה (אילנה ,אורנית) ואני, החלטנו לתכנן אינטראקציה מסוג משחק, העוסקת בהכנה לעצמאות בתפקוד היומיומי בתחום הלבוש ,בהלימה לאוכלוסיה עמה אנו עובדות( תלמידים ברמת פגור שכלי בינוני). החלנו בחפושים אחר חומרים ברשת, אך לצערנו מצאנו חומרים רבים, אך לא מותאמים לסוג אוכלוסיה שצויינה לעיל,בהיבט המשחקי, הלימודי והתפקודי.
בעקבות כך, אני מנצלת במה זו ופונה למתכננים, הנה הגיע הזמן לפתח תוכנות גם לסוג אוכלוסיה זו.
לאורך כל הדרך השקענו מחשבות והתלבטויות רבות בבחירה ובתכנון הממשק( מעטפת המאפשרת להפעיל את האוביקט הממוחשב), כך שיהיה נגיש, מותאם וידידותי לתלמידנו. מגבלות של תלמידנו רבות, מגוונות ובאות לידי ביטוי בתחומי תפקוד שונים ובעוצמות שונות, כגון: בתחום קוגנטיבי, תקשורתי, התנהגותי, רגשי ועוד. בחרנו במשחק " המעביר את התלמיד למסגרת חשיבה אחרת ודורש מעורבות של התלמיד בלמידה, כאשר הוא שולט במהלכי הפעולה. אינטראקציה זו מאפשרת ללומד התנסות חוויתית, ויזואלית ופעילה ובכך משפרת את רמת ההתמדה במשימה ומעלה את המוטיבציה בקרב הלומדים ללמידה( 2003, Gredler).
במהלך העבודה ,נחשפתי לסוגי אינטראקציות שונות ונוכחתי לגלות ,כמה רבה העבודה מאחורי הקלעים ,של המתכננים, המעצבים והמתכנתים בפתוח סביבות למידה מתוקשבות, המצריכות ידע ומומחיות במספר רב של תחומים, ארגון תוכן מילולי וחזותי, עיצוב ואפיון מסמך, ארכיכטטורה של ממשקים, והכי חשוב שרק בזכות עבודת צוות, וחשיבה בונה וממוקדת של כל הגורמים, ניתן להגיע לתוצרים מוצלחים ומפרים אשר יתאימו למשתמשים.
במהלך עבודה זו, ראיתי לאורך כל הדרך, כיצד הטכנולוגיה והפדגוגיה משרתות אחת את השנייה. כמו כן, עברתי תהליך של פתוח חשיבה בקורתית ,כיצד ממשק צריך להיות בנוי באופן ידידותי למשתמש. התהליך עבורי היה גם , התנסותי, חוויתי ומאתגר ולבסוף בעזרת שתוף פעולה מלא ביננו לבין המנחה, הצלחנו לבנות ממשק התואם את צורכי תלמידנו בשם "עמי ותמי מתלבשים".
כעת, יש לנו תכנון של משחק, אז מה צריך בסה"כ? רק מתכנת וגרפיקאי וסוף סוף יהיה לנו משחק המותאם לאוכלוסיית בית ספרינו. המכרז יוצא לדרך!
לסכום, בשעור האחרון במסגרת הקורס, מספר קבוצות הציגו את תוצריהן. היה מרגש ומפרה לראות את התהליך הדומה שעברו שאר הקבוצות ואת התוצרים המרשימים, המגוונים והאטראקטיבים.
ישר כוח לכולם!

מצ"ב קשור לכתבה העוסקת ב" אתרי אינטרנט- איך מעצבים מנשק נכון".
קריאה מהנה.
http://http//www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3083728,00.html

"היקיקומורו"- תופעה יפנית ייחודית

במסגרת הקורס של ד"ר חגית מישר טל, בחרתי להתמקד בעבודת הגמר בנושא מדיניות תקשוב במדינה מסוימת. בת זוגתי דנית ואני התלבטנו בין 2 מדינות הודו ויפן.בסוף החלטנו להתמקד ביפן, אך ד"ר חגית שכנעה אותנו שהודו ארץ יותר מעניינת ( את דעתנו לכך נתן בגמר העבודה).
בתחילת דרכי כאשר חיפשתי מאמרים לעבודה בנושא יפן, נתקלתי במושג מאיים "היקיקומורו" הנשמע לקוח מתוך עולם אומנות הלחימה, אך לא. כמובן שלא יכולתי לפסוח על המושג הנ"ל והתחלתי לקרוא את הכתבה שהותירה בי רושם רע מאד.
אז במה מדובר?
"היקיקומורו" זוהי תופעה יפנית ייחודית- בה נערים בגיל ההתבגרות ננעלים בחדרם ומנתקים כל קשר עם העולם שמחוצה לו, כולל עם ההורים. הם ישנים רוב היום ויוצאים רק כדי לקחת את הצלחת שהושארה על ידי ההורים ליד הדלת, או בלילה כשכולם ישנים. ישנם נערים שנשארים בחדרם שנים רבות ומאחר שהחברה היפנית לא מתמודדת עם התופעה כבעיה קלינית, אלא כבעיה משפחתית- פרטית, אין ממש נסיונות להוציא את ההיקיקומורו מחדרם ולכן ישנם שכלואים בחדרם במשך קרוב לעשור! היקף התופעה רחב וביפן יש לפחות 1.2 מיליון בני נוער שהם היקיקומורו.
( מתוך כתבתה של רחל הראל, מצב קשור: http://http://www.articles.co.il/article/3401/%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95

לא להאמין,תופעה מפחידה ומאיימת זו נראית בחברה היפנית כתהליך נורמאלי ושגרתי?
האם לא קיימת חשיבה בנושא כיצד לעצור, למזער ולטפל בהיקף התופעה ( הורים, רשויות רווחה, מערכת בריאות הנפש, מערכת החינוך ועוד)? של מי האחריות? האם בגלל שהתופעה לא מוגדרת כקלינית אלא כמשפחתית, האחריות לטפול רק על ההורים?
אז איך מסבירים את התופעה?
"פסיכולוגים וסוציולוגים טוענים שישנן כמה סיבות, לדוגמא: ההתפתחות המואצת של הכלכלה היפנית מעודדת אנשים לעבודה קשה מחוץ לבית, כך שהורים כמעט לא משוחחים עם ילדיהם
(במיוחד האבות)ונוצרות בעיות תקשורת. סיבה נוספת, התפתחות הטכנולוגיה. כמעט לכל מתבגר יש טלפון סלולארי, טלויזיה, מחשב, פלייסטשן ועוד. החדר היפני מאובזר בנפלאות הטכנולוגיה המגבירות את הבדידות ,בכך שהנער עומד מול מסך ולא בפני בן אנוש" . (רחל הראל) .
בקיומה של תופעה זו אנו למעשה עדים לתהליך קיצוני בו התפתחות המודרניזציה והטכנולוגיה במקום לסייע ולעודד התפתחות חברתית, קוגנטיבית ותקשורתית משמשת כאן ככלי הרסני עבור בני הנוער. האם בחברה היפנית נשאלה השאלה מה מביא את בני הנוער לנטוש את המערכת המשפחתית, הלימודית והחברתית? קיימת כאן הזנחה רגשית נפשעת, חוסר מודעות ורגישות כלפי צורכי הפרט.
גם בארצינו הקטנטונת אנו חשופים לבני נוער המכורים לאמצעי טכנולוגיה שונים. אך אנו כחברה ישראלית המגלה לרוב רגישות ומודעות לפרט, לא היינו מאפשרים לתופעה כזו להיות בהיקף כה נרחב כדוגמת יפן.
תפקידנו כהורים וכמחנכים, לדאוג לחינוך ילדינו ולהופכם לבוגרים חיוביים, בריאים נפשית, התורמים לחברה , ובנוסף להנחות אותם, להגבילם ולכוונם לשימוש מושכל במחשב ובאמצעים טכנולוגיים נוספים.
לסיום, מצ"ב קשור לכתבה העוסקת " האם הילד שלך מכור למחשב"?

http://http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3692412,00.html
שבוע נהדר

חדשנות טכנולוגית- "לוח חכם"

עזרי לימוד מתוקשבים המחפשים דרכים חדשות לשיפור ההוראה , צברו פופולאריות בשנים האחרונות. דוגמא לכך, הינו ה"לוח החכם" שמהווה כיום חלק בלתי נפרד ממערכות ההשכלה ברחבי העולם. השימוש בלוחות חכמים בארץ, עודנו בחיתוליו וכנראה זו רק שאלה של זמן עד שיהפכו לחלק אנטגרלי מחיינו.
בתחילת לימודיי נחשפתי לראשונה למושג "לוח חכם". אני זוכרת שגיחכתי לעצמי ואמרתי: "קודם שיהיה לי מחשב חכם בכתה"... אז כמו שאתם זוכרים מפוסטים קודמים, כיום יש לי מחשב בכתה ואף מחובר לרשת.
השבוע החלטתי לכתוב פוסט בנושא "הלוח החכם" וכי למה?
לפני חודשים ספורים חברותיי לעבודה מבי"ס "הרצפלד" בחולון ( בי"ס לחינוך מיוחד- שיתוק מוחין)בו עבדתי כ- 9 שנים, ספרו לי שצוות ביה"ס עובר השתלמות בנושא "לוח חכם".
תגובתי הייתה כה נלהבת והן לא הבינו לפשר התרגשותי. הבעתי צמאון לקבל פרטים אודות ההשתלמות ושילוב הטכנולוגיה בביה"ס.
בסוף ההשתלמות משוב הצוות היה חיובי וכיום הלוח מותקן ומשולב כבר ב- 3 כתות והתגובות נהדרות.
נושא זה עורר בי מס' שאלות: איך הלוח משולב בכתה מבחינת מערכת השעות? האם תורם ומסייע בידי התלמידים בתהליך הלמידה ומגביר את הנעתם? איך מתפעלים את הלוח החכם עם תלמידים בעלי לקויות רבות ומורכבות כגון, בתחום מוטורי, קוגנטיבי? איך הצוות הגיב לכניסתו של הלוח החכם לתוכנית הבית ספרית? ועוד הרבה שאלות.
לפני כמה ימים בקרתי סוף סוף בביה"ס, כשהמטרה כמובן לבקר את הצוות והתלמידים ובנוסף לראות את הלוח האינטראקטיבי.
מכיוון שאנו נמצאים במהלך חופשה, לא יכולתי לראות בפועל את התלמידים משתמשים בלוח, אך קיבלתי מידע רב אודות הכלי .
מהו לוח חכם?
זהו משטח עבודה המחובר למחשב ולאינטרנט ומאפשר לכתוב על גביו באמצעות טוש מחיק. הוא מהווה גם מסך מגע ומאפשר הזזת אוביקטים על גביו. ניתן להקרין עליו את התכנים מתוך המחשב ובנוסף מאפשר לתלמידים ולמורים לקיים אינטראקציה אתם בתוך הכתה.
ללוח קיימים שימושים רבים, כגון: משמש לשם כתיבה על הלוח, הצגת מצגות , דפי עבודה, בניית שיעורים בתוכנה של הלוח עם שימוש בכלים המיוחדים של התוכנה. קיים שימוש נרחב במקורות מידע ברשת האנטרנט ובגלריה של תוכנת הלוח, שימוש במדיה עשירה ושילוב הפעלת סימולציות ,קטעי וידאו ועוד.
מטרת הלוח לשרת את תהליך ההוראה והלמידה, כשתפקיד צוות ההוראה לנהל את הכתה תוך ניצול האפשרויות שמזמן הלוח החכם ולהפוך את הלמידה לאינטראקטיבית ואקטיבית כאחת. זאת ע"י יצירת שעורים הכובשים את תשומת הלב של התלמידים ודמיונם, בדרכים של פדגוגיה מושכלת ויצירתית.
חשוב לציין, כי פיתוח מקצועי של כל צוות ההוראה ע"י מתן השתלמויות ותמיכה אישית, יביא להצלחה בהטמעה של השימוש בלוח.
ביה"ס "הרצפלד" נמצא כעת בתהליך הטמעת הלוח החכם. כמובן שיש מורים שמיישמים יותר ויש פחות, לא לשכוח זו רק תחילת הדרך.
משיחתי עם כמה אנשי צוות, הלמידה מתבצעת לעיתים בפני כל הכתה ולעיתים בקבוצות קטנות.
הכלי מרתק, מושך ומניע את המוטיבציה של התלמידים. התלמידים אף לוקחים חלק פעיל במהלך השעור. גם התלמידים המוגבלים מבחינה מוטורית מחוברים למתגים מותאמים ,על מנת שיוכלו להיות עצמאיים בתהליך הלמידה.
בעידן הדיגיטלי בו אנו נמצאים, מרגש לשמוע ולראות, כיצד הטכנולוגיה מסייעת, במקרה זה, ה"לוח החכם", לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים ,לממש את הפוטנציאל שלהם ולהגביר את יכולתם ומיומנויותיהם במשימות יומיומיות, כגון: תקשורת, למידה, עבודה, פעילות פנאי, על מנת להשיג עצמאות רבה יותר ולשפר את איכות חייהם.
כל הכבוד לביה"ס "הרצפלד" על היוזמה לשלוב הטכנולוגיה בתהליך הפדגוגי.
לסכום, אנו נמצאים בתהליך של הטמעת לוחות חכמים בבתי ספר וגם בחינוך המיוחד.
האם המהפיכה הדיגיטאלית תגיע גם לבית ספרי?
בעקבות לימודי במגמת "תקשוב ולמידה", אני חייבת לציין שהמודעות שלי לנושא תקשוב וטכנולוגיה גברה מאד ובעקבות כך, יומיים לאחר ביקורי בביה"ס, שוחחתי עם סגנית בית ספרי וספרתי לה אודות הלוח החכם.
כולי תקווה, כמו שהמחשב נכנס לכיתתי, כך גם הלוח החכם ישמש ככלי נוסף לסייע בידי אוכלוסיית בית ספרי.
כידוע, "השינוי לא יבוא מאליו, אנחנו צוות ההוראה צריכים להיות סוכני השינוי ולהובילו מלמטה למעלה" ( כדברי ד"ר שדה שרה).
אז, חברותי היקרות אילנה ואורנית ( אשר עובדות עמי) יש לנו משימה חדשה, מוכנות לדרך?


מצ"ב סרטון המציג שילוב חיובי של ה"לוח החכם" בבית ספר "שיפמן" .
צפייה נעימה