יום שבת, 27 בנובמבר 2010

משבר במערכת החינוך

שלום וברכה,

"משבר", הינו מושג שמלווה אותנו בחיי היומיום, בחיים המקצועיים והאישיים. בפוסט זה בחרתי לכתוב על משבר במערכת החינוך בישראל.
במסגרת הקורס של ד"ר יפה בן עמי, התבקשנו לדון בקבוצות, בנושא הנ"ל בנושאים הנראים לנו הכי חשובים ורלוונטים הגורמים למשבר בחינוך.
חברותי, אילנה, אורנית ואנוכי, דנו בכך וברצוני לשתף אתכם.
ראשית, למה מתכוונים שאומרים משבר במערכת החינוך?
מערכת החינוך של ישראל, הינה חברה המורכבת מתרבויות שונות ונמצאת מזה שנים רבות בתהליך משברי ארוך ומתסכל. מערכת זו, אינה משיגה את יעדיה ומטרותיה וניצבות בפניה שלוש בעיות יסוד: צמצום פערים לימודיים ושיפור הישגי הלומדים הנמצאים בירידה, שיפור האקלים הבית ספרי והתמודדות עם אלימות ושיפור תדמיתו ומעמדו המקצועי של המורה.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על מערכת החינוך ואציג להלן את החשובים בעיני:
ראשית , תפקידו של כל מורה ומורה לחנך לערכים, לתווך בהקניית ידע, למצות ולחזק את הפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחד בהתאם לצרכיו ויכולותיו ועוד. אך בד בבד, על המורה להתמודד עם פערים חברתיים, שונות בין תלמידים, מצב המצריך המון שעות עבודה וליווי צמוד לתלמידים ובמקביל מערכת החינוך מקצצת את שעות ההוראה. יש להתמודד עם פערים כלכליים, לעמוד ברמת הישגים חינוכיים, להתמודד עם מעורבות יתר של הורים המגלים בחלקם, חוסר כבוד, יש להתמודד עם תלמידים אשר מתקשים בקבלת מרות וסמכות ולעיתים מקבלים גיבוי מלא מצד הוריהם.
על המורה להתמודד מצד אחד בין הצורך לעמוד ביעדים ובין הצורך להתמודד עם השונות בכתה, עם ביקורת יומיומית בדמותו של המורה הכושל, אלימות בתוך ביה"ס ,שכר נמוך ועוד.
לאור כל הנתונים הנ"ל, אני שואלת האם התמודדות יומיומית זו , לא תיצור תסכול, נשירה ושחיקה מן המערכת? כן, בהחלט כן.
אני לא מתפלא על כך, שנתונים מראים על ירידה משמעותית במיעוט הנרשמים למקצוע ההוראה ופנייה לכיוונים אחרים, מאתגרים יותר ופחות כפויי טובה ועל "בריחת מוחות" לחו"ל.
גורם נוסף, הינו ,צמצום תוכניות הלימוד ( קורילוקום). בשנת 1979 הייתה רפורמה בריבוי מגוון בחינות הבגרות, אשר איפשרה לחזק את האוכלוסיות החלשות ע"י מתן מענה לצרכיהן היחודיים. רפורמה זו הביאה להצלחה רבה, אולם מהר מאד שינו וצימצמו את מגוון ת"ל.
אני שואלת למה? מדוע יש לצמצם את מתן המענה לצורכי התלמידים? מדוע להשאיר מאחור את החלשים? תלמידים אלו ינשרו ויפלטו במהירה ממערכת החינוך ועלולים למצוא את עצמם סוטים מדרך הישר.
תפקיד מערכת החינוך לתת סולם הזדמנויות שווה ואחיד לכולם. למה זה לא קורה? מי מחליט החלטות כה חשובות?
מכאן אני מגיעה לגורם נוסף, בעיית המנהיגות. מערכת החינוך בארץ מושפעת רבות מהמערכת הפוליטית ומשר החינוך העומד בראשה. בכל קדנציה של שר חינוך נוצרת רפורמה חינוכית ובעודה נמצאת רק בתהליך התהוותה ,מתחלף שר חינוך והכל משתנה. למה שיקולים פוליטיים צריכים להכנס לשיקולים חינוכיים? חייבת להיות נציגות דומיננטית של אנשי הוראה, שתהיה שותפה בהחלטת החלטות בכל התחומים הקשורים לחינוך, כגון: חלוקת תקציב, הכשרת מורים, תוכניות לימודים ועוד.
לסיכום, מערכת החינוך כיום, נמצאת במשבר ועלינו לראות מצב משברי זה כבסיס לשינוי המהותי שצריכה המערכת לעבור. יש להמשיך ולשפר את תדמיתו ומעמדו של המורה , להכשיר את צוות ההוראה, לחלק את התקציב והמשאבים בצורה מושכלת, לשפר את האקלים הבית ספרי ולהפוך את תהליך הלמידה למקור הנעה שיהווה "סולם" הזדמנויות אחיד לחיים.

לסיום, מצ"ב כתבה בנושא משבר המנהיגות החינוכית של אילנה נוימן.
קישור:http://www.irgun-hamorim.org.il/Library.aspx?cmd=atc_4155
וסרטון המתאר "בריחת מוחות", משבר בהשכלה (מתוך כתבתה של דנה וייס)

יום שבת, 20 בנובמבר 2010

כריית מידע...

ושוב שלום...
בהמשך לפוסט בנושא "סביבת למידה ויקי" , בחרתי לנתח את המושג "כריית מידע ". לאחר תהליך של חיפוש מקיף ומעמיק במאגר המידע, סינון החומר, ועיבוד המידע, אני משתפת אתכם בתוצר הסופי שיצרתי בקצרה.
"כריית מידע- כריית נתונים" ( Data mining), הינו תהליך חקירה וניתוח אוטומטי של מאגרי נתונים גדולים או מורכבים, לצורך גילוי מידע הטמון בבסיסי נתונים קיימים והסקת מסקנות מהצלבתו ,אותן לא ניתן לחשוף בדרך אחרת. עם ההתפתחות המתמדת בעולם טכנולוגיית המידע, כשכמות המידע הדיגיטלי גדלה כל הזמן, עולה החשיבות של תחום כריית המידע, שבאמצעותו ניתן להפוך מידע לידע.
ארגונים רבים,כגון: עסקים, מדענים וממשלות, עושים שימוש בכלים של כריית מידע, לשימוש רב במחקרים רבים, על מנת לגלות בעזרתם מידע חבוי ובעל ערך, לצורך ניתוח פעולות ממוחשבות ואיתור דפוסי התנהגות, לדוגמא: הבנת מאפיינים של התנהגויות הלמידה והערכת תהליכי למידה בסביבה מתוקשבת. במהלך חיפוש חומרים להגדרת מושג זה, נתקלתי במאמר בשם " למידה בכל מקום ובכל עת? הערכת מאפיינים של למידה מתוקשבת בכתה לעומת בבית, באמצעות "כריית נתונים" "( מינץ ר', נחמיאס ר', לייבה מ' ובן צדוק ג').
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2936

במחקר הוצבו 2 מטרות:
השוואה בין מאפיינים של למידה מתוקשבת בבית ולמידה מתוקשבת בכיתה.
חשיפת האפשרויות הגלומות בשיטה של כריית נתונים ברשת להבנה והערכה של התנהגויות למידה בסביבה מתוקשבת.
כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים, תועדו בקובצי יומן ונותחו באמצעות שיטה של כריית נתונים ברשת.
תוצאות המחקר הצביעו על כך, שהלמידה המתוקשבת מתרחשת הן בכיתה והן בבית ומכאן ניתן להסיק כי הרחבה של גבולות הזמן והמקום של הלמידה וכן יצירת רצף של למידה כיתה- בית ניתנות להשגה. אעפ"כ, הממצאים הצביעו גם על הבדלים בין הלמידה בכיתה ללמידה בבית. התלמידים נוטים להקדיש זמן רב יותר ללמידה בבית יותר מאשר ללמידה בכתה.
תיעוד פעולות הלומדים בעזרת "כריית מידע" ,איפשר לחוקרים לאפיין ולהעריך טוב יותר את תהליכי הלמידה ולא להתמקד רק בתוצרים הסופיים. מורים ומפתחי אתרים יכולים להסתייע במידע חשוב שניתן להפיק מקובצי היומן, על מנת להתאים את משימות הלמידה לתלמידיהם, ע"פ מאפייניהם האישיים ומאפייני סביבת הלמידה.
ע"פ מחקר זה ניתן לראות את חשיבות הכלי הנ"ל ואת חשיבותה של סביבת למידה מתוקשבת. אולם בפועל, כמה בתי ספר אכן סביבת הלימוד שלהם הינה מתוקשבת? כמה מחשבים יש בכל כתה, אם בכלל? מערכת החינוך צריכה להשכיל ולהשקיע מבחינת איבזור את בתי הספר בציוד טכנולוגי מתאים,בהכשרת צוות בית הספר ורכזי התקשוב.
לסכום, עברתי תהליך למידה מובנה והתנסותי, אודות כלי בשם "כריית מידע", שהוא אחד הנושאים המתקדמים ביותר בתחום הבינה העיסקית ונמנה כאחד מעשרת הטכנולוגיות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לשנות את העולם העסקי בעשור הקרוב.

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

הכתה המתוקשרת...

שלום וברכה,

ברצוני לשתף אתכם בחוויות די מרגשות מעולם עבודתי. להזכירכם, הנני מחנכת כתה בבי"ס לצרכים מיוחדים מאד ולפני כמה חודשים קבלנו מחשב לכתה המחובר לרשת.
לפני ימים ספורים, נכנסה מנהלת בית ספרי לכיתתי ושאלה אם היא יכולה לבדוק משהו ברשת. כמובן שנעניתי לבקשתה. תוך שניות ספורות קראה לעזרתי ושאלה, איך נכנסים אצלכם לאינטרנט? אמרתי לעצמי מה הבעיה ובאתי לעזרתה.
לא להאמין ,אני מחפשת ומחפשת על גבי המסך את הלינק של האינטרנט ,אך לשווא. מה עושים? אל דאגה אמרתי למנהלתי וקראתי לתלמידתי א' ( הלוקה ברמת פיגור שכלי בינוני ) שתבוא להציל אותנו...
חיש מהירה, א' נכנסה דרך מצגת מסוימת שהייתה שמורה על שולחן העבודה לאינטרנט...
ואוו, איזו תחושה של שמחה וגאווה עברה בי באותו רגע. חייכתי ואמרתי בחיוך גדול ובתוכחה למנהלת בית ספרי: את זוכרת שלא רצית לחבר אותנו לרשת האינטרנט בטענה ,בשביל מה ובשביל מי?...
השנה, המחשב הפך להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה בכיתתי. 4 תלמידים מתוך 8, מגלים יכולות שליטה די גבוהות ( באופן יחסי כמובן) במיומנויות בסיסיות בשימוש במחשב, כגון: הפעלת מחשב, שליטה בעכבר, כניסה למצגות ומשחקים באופן עצמאי ואף גלישה באינטרנט.
אנו מחפשים ביחד חומרי למידה, מכינים מצגות בעזרת תקשורת תומכת וחלקם אף נכנסים באופן עצמאי לחלוטין ליוטיוב, רואים סרטונים ושומעים מוסיקה שהם אוהבים כמו, דודו אהרון , אייל גולן ועוד.
מאד מרגש לראות איך חלקם, מצאו את הדרך להפיק הנאה ולמידה באופן עצמאי ללא תלות באיש צוות ולהתחבר לחיים המציאותיים. זאת למעשה המטרה העיקרית שלנו בעבודתינו, להביא את התלמידים עד כמה שניתן, לרמת תפקוד עצמאי ולשפר את איכות חייהם.
המלה "אינטרנט" הפכה להיות די שגורה בכיתתי. כל בוקר מס' תלמידים בודקים אם אנו מחוברים לרשת ואם לאו, אף למדו לבקש זאת מהמנהלת.
ההתפתחות המהירה של האינטרנט, היא אחת מהתופעות המאפיינות את עידן המידע. התפתחות המשפיעה על המרקם התרבותי, החברתי והאקונומי של העולם המודרני ויש בה פוטנציאל עצום ללמידה.
אני רואה כיצד השימוש בטכנולוגיית האינטרנט בכיתתי , מסייע בידי חלק מהתלמידים לעקוף ולהתגבר על הקשיים שלהם, תוך שימוש ביכולות החזקות שלהם ומפתח בהם, יוזמה תקשורתית, תקשורת בינאישית, עצמאות, יכולת קריאה, הנעה, שיתוף פעולה ועוד ועוד.
אפשרויות התקשורת החדשות שמעמיד האינטרנט לרשות מורים ותלמידים, מאפשר סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות. שילוב האינטרנט ככלי הוראה, עשוי לחולל שינוי מהותי במסגרות הלמידה המסורתיות ולמלא תפקיד מרכזי בתהליכי למידה, משמש ככלי להפצת מידע, מדיום ליצירה, מעודד למידה שיתופית וקהילה לומדת. קיימת יכולת גישה למאגרי מידע, לספריות מקוונות, לאתרים לימודיים באינטרנט ( מתוך: "שילוב אינטרנט בחינוך"-רפי נחמיאס ודוד מיודוסור http://srafaely.tripod.com/elearn/less4.htm ).
למרות הפוטנציאל הטמון באינטרנט כתומך בתהליכי למידה ולמרות השינוי המשמעותי מבחינה טכנולוגית, חשיבתית ותרבותית הטמון באינטרנט כסביבת למידה, נראה כי לא תמיד נעשה שימוש יעיל במשאבי האינטרנט לצורכי למידה בבית הספר.
אנו כאנשי חינוך, חייבים באופן מושכל להמשיך לחשוף את תלמידנו לכלי הוראה מגוונים ולהציע לאוכלוסיות שונות מגוון של הזדמנויות למידה ע"פ צורכיהם.
להתראות

יום שבת, 6 בנובמבר 2010

פגישה מחודשת עם ויקי...

שלום וברכה,



באחד הפוסטים הקודמים שיתפתי אתכם במטלה שהתבקשנו לעשות בסביבה טכנולוגית "ויקי", אשר מטרתה הייתה הבניית תוצר משותף (להזכירכם, "ויקי", הינו כלי המאפשר יצירת מידע שיתופי, ע"י כך שכל אחד מקבוצת המשתתפים יכול לקרוא, לעדכן, ליזום הוספת מידע נוסף וכד', מתוך: ויקיפדיה).
בעקבות מטלה זו הגעתי למסקנה שמאפייני הלמידה במהלך התהליך כולו היה לוקה בחסר.
בסמסטר הנוכחי בקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים", התבקשנו לבחור מושג הקשור ללקורס הנלמד ולכתוב עליו בסביבת ויקי, כשמטרה נוספת להתייחס גם לחלק מהמושגים הנכתבים ע"י שאר הסטודנטים.
זהו קורס שני, בו אני מקבלת מטלה בסביבת ויקי, בלי ללמוד על סביבה זו באופן יותר מעמיק. אני בחרתי את המושג "כריית מידע? איך הגעתי למושג הנ"ל?
זאת בעקבות מטלה שקבלנו בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" ( אכן, יש הפנמה ויישום מהיר של החומר ...).
בסוף המטלה אשתף אתכם במסקנותי בנוגע לתהליך הלמידה, אולי דעתי תהיה הפעם שונה לגבי "ויקי".
מערכת החינוך נמצאת בעידן חדש המשלב בתוכו אמצעים טכנולוגיים, ואני שואלת כיצד סביבה טכנולוגית זו, משתלבת בתוך התהליך ההוראתי? כרגע אין לי תשובה והיא תינתן לאחר שאקרא ואלמד יותר בנושא זה ( באחד הפוסטים הבאים).
לסיום, לפני כמה ימים שמעתי בגל"צ את הידיעה "שטכנולוגיה מזמנת יותר פעולות טרור". כמובן שבשומעי את המלה "טכנולוגיה" (שהפכה להיות חלק נכבד בחיי) אוזניי היו כרויות, שמא אולי יהיה לי נושא לפוסט והמשכתי להקשיב לכל התשדיר.
בתשדיר ,ראש השב"כ אמר כי " למדינות בעולם ישנה כיום זמינות גבוהה בהשגת אמצעי לחימה מתקדמים וגם ידע שמאפשר להכין כלים להשמדה המונית , שהפך להיות יותר זמין עבורן", ועל מנת לנצח את הטרור נדרשת תפיסה שילובית גלובלית בין מדינות שתאפשר שיתוף בידע הרב שנצבר במדינות השונות"...
לא נעים לשמוע ידיעה כזו, אך זאת מציאות חיינו. אנו חיים בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית, הובילה להתפתחות משמעותית בחיי החברה האנושית, בה הידע הוא נחלת הכלל. הטכנולוגיה כמו תהליכים רבים אחרים, יש לה עוצמה והשפעה גם לטוב וגם לרע ואנו כחברה צריכים באופן מושכל לנצל את יתרונותיה ומנגד להתמודד עם חסרונותיה.

לסיום, ברצוני לשתף אתכם בסרטון קצר המציג טכנולוגיה חדשנית המאפשרת ללוחמים לקבל צילומי לווין.

להתראות