כמו שהבטחתי, אשמח לשתף אתכם במקצת מחוויות הטיול. ההכנות לטיול לוו במעט חששות, מכיוון שזו פעם ראשונה שתלמידינו ישנים מחוץ לבית הוריהם (תלמידים בעלי צרכים מיוחדים). אז איפה היינו ומה עשינו? שטנו בכנרת, רכבנו בכרכרות, צעדנו בבניאס ובמהלכו נזכרתי שעלי להכין פודקאסט, השתתפנו בסדנת שוקולד שהוסיפה לנו המון קלוריות, רקדנו וכמובן אכלנו ( לא דלישוס...).
במשך יומיים החיוך לא סר מעל פניהם. איזה אושר, מה צריך יותר מזה?
תכנון הטיול והפעילויות הותאמו ליכולותיהם וצורכיהם של התלמידים והם אף בחרו חלק מהפעילויות בהם השתתפו.
בקיצור, התלמידים היו כל הזמן לנגד עינינו במרכז העניינים .
ראיית הילד במרכז, חיברה אותי למאמרה של סוזן סמל "בי"ס של מחר בי"ס של היום" (מתוך הקורס: "סוגיות במדיניות החינוך") בו היא מתארת, איך התפשט זרם הרעיון שהילד במרכז. גישה הטוענת שיש לראות את צורכי הילד בתוך מערכת החינוך ובי"הס צריך להתאים עצמו לצורכי התלמידים ולשמש מוסד חברתי המקבל את השונות הפיסית, רגשית והתפתחותית של כל ילד באשר הוא. אני מאמינה ואף עובדת ע"פ גישה זו, שיש לראות ולהכיר בשונות הקיימת בכל חברה וחברה ועלינו כאנשי חינוך לנסות לראות ולמצות את הפוטנציאל הטמון בכל אחד אחד.
לסיכום זו הייתה חוויה מרגשת, מאתגרת ומלאת סיפוק הן לצוות והן לתלמידים.
מקווה בעתיד לשתף אתכם בטיולים נוספים.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה