שלום לכולם!
במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים", התבקשנו להתחלק לקבוצות, לבחור מאמר מתוך רשימה נתונה ולסכמו באופן שיתופי בסביבת ויקי.
לאור התנסותי הראשונה בסביבת למידה זו, אני שואלת מהי טכנולוגיית ויקי ומה הפוטנציאל של טכנולוגיה זו כפלטפורמה ללמידה שיתופית?
"טכנולוגיית ויקי, הינה סביבה מתפתחת מבוססת היפר טקסט, שנשענת על מספר מחברים ומספקת הזדמנות לשיתוף ולאינטראקציה בין הלומדים ליצירת מידע שיתופי.
ללומדים קיימת האפשרות לעקוב אחר התפתחותו של התוצר המשותף ואחר השינויים החלים בו" (ד"ר מישר טל חגית).
קבוצתי המונה חמישה לומדים, בחרה לנתח את המאמר " מדיניות לאומית המקשרת בין רפורמות חינוכיות, מבוססות טכנולוגיה לבין התפתחות כלכלית וחברתית".
ברצוני להתייחס לנושא מסויים מתוך המאמר, המציג את הצלחתה והתקדמותה של מדינת סנגפור הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הישגים חינוכיים מרשימים במיוחד.
במאמר, סינגפור מוצגת כמדינה בה הממשלה הציבה לעצמה כמטרה מרכזית, את מערכת החינוך כמוסד שמטרתו להקנות ללומדים מגיל צעיר מאד, מיומנויות בתחומים השונים: מדעים, מתמטיקה ושפה. מיומנויות שבעתיד תשמשנה ותשרתנה את המדינה.
כבר מגיל אפס ילד נולד לתוך מדינה בעלת חוקים נוקשים ועליו לציית לחוקים אלו. ביה"ס למעשה מראש מקטלג את עתידו של הילד מגיל צעיר מאד.
אני תוהה , האם קיימת ע"פ גישה זו חשיבה לגבי צרכיו, יכולותיו ורצונותיו האישיים של הפרט?
היכן הגיוון בתוכניות הלימוד והתאמתן לצורכי הפרט? האם קיימת התייחסות לשונות ולבשלות הקייימת בין לומד ללומד? תשובתי, לא.
סנגפור הינה מדינה בעלת משמעת, נוקשות וצייתנות. אכן, יש לה בוגרי אוניברסיטאות מעולים, אך האם שמעתם על סופרים, במאים, אנשי קולנוע ועוד?
אז נכון, מצד אחד סנגפור מדינה שאזרחיה מצייתים לחוקיה ונחשבת להצלחה ענקית בתחום החינוך,אך זה בא על חשבון חשיבה עצמאית, מקורית , מאולתרת ויצירתית. האם זהו דמותו של הבוגר המיוחל?
לדעתי, קיימת כאן תפיסה תרבותית וחברתית שונה, אך ניתן ללמוד מהמודל הסנגפורי ולראות אלו דברים ניתנים ליישום בחברתנו. הייתי מאמצת בשמחה ממודל תרבותי זה, את יראת הכבוד כלפי, הורים, מורים ועוד ואכן, הגיע הזמן שיגיע השינוי גם במערכת החינוך בישראל.
ולקינוח, למעונינים, "חידה סנגפורית", הינו ספר שנכתב ע"י 2 פרופסורים לתקשורת מישראל, ברוך נבו וגבי וימן, העוסק גם בנושא מערכת החינוך בסנגפור.
להתראות.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הי סיגלית,
השבמחקקראתי את הפוסט בהנאה רבה, ורציתי לשאול בסוף... איך היו התחושות לעבוד בסביבת הויקי??? האם העבודה המשותפת הביאה אותך להתעמק יותר או פחות במאמר עצמו???
ממני
נעמי
היי סיגי
השבמחקסביבת הוויקי חדשה כסביבת למידה חדשה גם לי. כמובן שלצד היתרונות יש גם חסרונות אבל בסה"כ זו סביבה ידידותית למשתמש.
גם אני חושבת שיש מה ללמוד מסינגפור אך יש ליישם זאת באופן מושכל ומותאם במדינה כמו שלנו.
אונית
היי סיגי,
השבמחקסביבת ויקי חדשה גם לי ותחילה היא אף הכעיסה. אולם למדתי להתמודד ולתפקד בה ואני מוצאת אותה כידידותית למשתמש ובהחלט תורמת לעבודה שיתופית.
כחברה בקבוצה שקראה את המאמר של רוברט קוזמה, אני רוצה להדגיש את העובדה המעניינת ביותר, ההתייחסות למאמר בבלוג האישי של כל אחת מאיתנו: את, אני ואורנית. שלושתינו מצאנו לנכון להתייחס למאמר בבלוג האישי והמעניין היה לקרוא את הפוסטים ולראות את החיבורים שעשינו ואת כיווני החשיבה השונים בכל אחד מהפוסטים שלנו.
בהצחה לכולנו, אילנה.