מחשב ומצלמה בתהליך הלמידה...

במסגרת הקורס "אסטרטגיות למידה מתקדמות" התבקשנו לחקור וללמוד באופן עצמאי על תיאוריית "העברה" בלמידה. "העברה" - הינה רכישת ידע בהקשר אחד ויישומו בהקשרים אחרים. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא זה, במאמרו של - קניאל, ש' (2001) ,העברה בלמידה: תקוות חדשות, מס"ע . מצ"ב קישור: http://portal.maיcam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=44&referer=useJsHistoryBack

אכן קראתי,חקרתי ונוכחתי לדעת שתיאוריית "העברה", מהווה מרכיב מאד חשוב בתהליך הוראתי.
אחת המטרות החשובות ביותר בתחום החינוך המיוחד ,הינה, הקניית מיומנויות בתחומים מגוונים ויישומן בתחומים נוספים, במטרה לשפר את אופן תפקודו ואיכות חייו של הפרט.
מחקרים רבים בתחום, הראו כי המשתמשים בתהליכים מטה-קוגניטיביים משפרים את ביצועם ומצליחים ליצור העברה חיובית בתחומים שונים ובאוכלוסיות מגוונות, כמו ,לקויות למידה ופיגור שכלי . העברה מתרחשת במוחו של המעביר ולא במוחו של הצופה בהעברה, והיא נשענת בעיקר על מאגר הסכמות שעמה מגיע המעביר לתהליך הלמידה . יש להעמיד מצלמה שתצלם אירועי העברה, ואחר כך לפתח את הצילומים ולבחון את התהליך ואת התוצאה (קניאל,ש' 2001).
בעקבות כך, ברצוני לשתף אתכם כיצד תיאוריה זו מיושמת בשטח בתהליך הוראתי.
כמחנכת כתה בשכבה הבוגרת בבי"ס לצרכים מיוחדים מאד, במסגרת שעורי כישורי חיים ,אנו עובדים על שיפור מיומנויות בתחום התפקוד העצמאי ,לדוגמא : קניית מוצרים במכולת,הכוללת למידת מיומנויות בתחום התקשורתי, חברתי, קוגניטיבי ועוד.
בתחילה, אנו עורכים בכתה פעילות הכנה במכולת "דמית", כגון: בחירת המוצר שצריכים לקנות, תהליך קנייה ומכירה תוך שילוב משחקי סימולציה של מוכר קונה, שימוש בכסף, כללי התנהגות, במטרה להכין את התלמידים עד כמה שניתן למציאות היומיומית. בפועל אנו יוצאים למכולת ותהליך הקנייה מיושם ומועבר באופן מציאותי ומתועד במצלמה.
בשלב הבא ,אנו רואים את הפעילות יחד עם התלמידים במחשב ומנסים להגיע יחד עמם בתהליך של רפלקציה, לתובנות ומסקנות לפעם הבאה . תוכנית למידה זו נקראת "קפיצת מדרגה" המשלבת מחשב ומצלמת וידאו.
( התוכנית "קפיצת מדרגה" המשלבת מצלמה ומחשב ,הינה תוכנית ניסיונית שפותחה בבי"ס "יהודה הלוי" לחינוך מיוחד בנתניה, מצ"ב קשור בהמשך).
כעת אציג כמה דוגמאות מציאותיות מהשטח: בפעם הראשונה כאשר יצאנו לקניית מצרכים במכולת (התהליך מתועד במצלמה) , התלמידים נתקלו בבעיה כאשר הגיעו לקופה. בבואם לשלם עבור המצרכים גילו למעשה שאין להם כסף. אז מה עושים במצב כזה?
בפעם אחרת,התלמידים נתקלו בבעיה שלא היה את המוצר שרצו לקנות. אז מה עושים?
אני שואלת ,האם יש למחשב ולמצלמה מרכיב חשוב בלמידה כזו? בוודאי!!!
תלמידינו זקוקים ללמידה מוחשית, המשלבת את מרבית החושים, הקרובה ככל האפשר למציאות. המרכיבים החזותיים והאודיטוריום,של המולטימדיה ,תורמים ללמידה חווייתית ,משמעותית ומוחשית המעוררת עניין ומוטיבציה אצל הלומד ומגבירה את תחושת הסיפוק והאתגר גם אצל המורה.
למידה רפלקטיבית ,קשה ליישום אצל תלמידינו ללא תמיכה ויזואלית: תמונה, סרט, מצגת ותיעוד מתמשך. השימוש בעזרים אלו, מאפשר לחוות את החוויה שוב, לנתח אותה בהקשר רלוונטי ובעזרת חברי הקבוצה וכמובן תיווך של איש צוות ותקשורת תומכת, ניתן להסיק מסקנות ולתכנן את ההתנסות הבאה.
אני סבורה, שקיים חסרון בשילוב מצלמה בתהליך למידה בקרב לומדים מסוימים.
ישנם תלמידים שנוכחות המצלמה והצלם , גורמים להם להתנהגות לא טבעית, להסחת דעת ואיבוד קשב וריכוז.
גם אני לעיתים, מרגישה באי נוחות, כאשר אני מודעת לכך , שיש עוד עין אשר מסתכלת אנושית או טכנולוגית. אי לכך,תפקידנו ושאיפתנו, לדאוג שהמצלמה לא תהווה מוקד משיכה והסחה, אלא תהווה חלק מהסביבה הטבעית של הלומד.
בתוכנית למידה זו, ראינו למעשה כיצד תיאוריית "העברה" מיושמת בעזרת טכנולוגיה של מחשב ומצלמה ותורמת רבות לתלמידנו, בתחום התפקודי, רגשי-חברתי, שפתי ועוד.
לסיום, מצ"ב קשור לכתבה המסבירה מהי תוכנית "קפיצת מדרגה" ובה סרטון, המציג את איילי בן ה-14, המנסה לקשור את שרוכי נעליו- "מצלמים ולומדים" .
צפייה מהנה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3958829,00.html