הפעם אני רוצה לשתף אתכם בחוויה מרגשת שלא קשורה לעולם הטכנולוגי, אך בכל זאת יש בה כמה סממנים טכנולוגיים ....
במסגרת פרויקט בני/ בנות מצווה אשר נערך במקום מגורי ובו אני לוקחת חלק פעיל, התחלנו בשילוב בני /בנות המצווה עם תלמידי כיתתי ( תלמידים הלומדים בבי"ס לצרכים מיוחדים מאד).
הנערים והנערות הגיעו עם הרבות חששות למפגש אך תוך דקות ספורות החששות פגו והמפגש הפך למרגש עד דמעות..
כבר באותו יום , המפגש תועד ( ע"י מנהלת ביה"ס) באתר הבית ספרי, מלווה במצגת ותמונות . זה המקום לציין ,את השינוי המדהים וההתפתחות המהירה שחל באתר הבית ספרי שרק נבנה לפני כמה חודשים והיה עוד בחיתוליו. כיום האתר אקטיבי, חומרים מתועדים ומופצים לרשות הכול, חומרי לימוד, אירועים בית ספריים, סכומי ישיבות ועוד. גם ההורים מגלים יותר מודעות בנושא האתר הבית ספרי.
בנוסף, הנערים והנערות כתבו ושתפו בפייסבוק אודות המפגש. הרשת החברתית (שלצערנו לא תמיד חברותית וידידותית ) תעדה באופן הכי טבעי שיכול להיות את חוויותיהם ורגשותיהם. מאד שמחתי לקרוא את דבריהם המרגשים והכנים. אם בדרך זו של חשיפה, הם יוכלו לקרב ולו במעט את חבריהם וגם הורים רבים שהביעו חשש מהמפגש , לנושא השונות וקבלת החריג בחברה, אשרינו...
בסוף המפגש, הפרידה הייתה קשה לשני הצדדים ונער אחד אף הציע בשיא הטבעיות והפשטות להמשיך להיפגש עמנו דרך ה"סקייפ" בתוספת מצלמה ( "סקייפ", הינה תוכנת מחשב שמורידים אותה מהאינטרנט בחינם ומתקינים אותה במחשב בקלות רבה ומבצעים שיחות דרך האינטרנט עם מי שרוצים ומתי שרוצים – מתוך" ויקיפדיה" ).
כמובן שאני חייכתי ולא פסלתי את האפשרות לנסות לשלב טכנולוגיה זו בכיתתי,שהיא זמינה , נגישה, יישומית, חינמית ולא מורכבת ( הרי יש לי קצת יותר ידע בהערכת טכנולוגיות לאחר קריאת מודל SECTIONS - Bates&Pool 2003
אנו חיים בעידן דיגיטלי והטכנולוגיות הרבות הסובבות אותנו ,הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. מודעת אני לכך שהלימודים במגמת "תקשוב ולמידה" העשירו אותי בידע וכלים רבים וכעת אני מרגישה שאני אף יכולה בביטחון ליישם חלק מהכלים שרכשתי.
לסיום, ברצוני להשתמש בכוחה העשיר והסוחף של המדיה החברתית הנקראת "יוטיוב", במטרה לחשוף ולהציג בפניכם סרטון המתאר עמותה הנקראת "קו לחיים" ,העוסקת במתן שירותים וסיוע לילדים נכים הסובלים מסרטן, ניוון שרירים, שיתוק מוחין, נפגעי טרור ומחלות כרוניות נוספות ומפעילה אלפי בני נוער בריאים המתנדבים במסירות רבה ומגלים יכולת נתינה מדהימה בקבלת השונה בחברה .
ישר כוח!!!
צפייה מהנה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הי סיגלית,
השבמחקממש התרגשתי לקרוא את הפוסט :)
היכולת לחבר את הנוער לצדדים נוספים ופחות מוכרים להם בחברה היא נפלאה!
לדעתי שמירה על המשך הקשר בסקייפ יכול לחולל נפלאות לשני הצדדים... הדרכים הקיימות היום להיות בקשר עם האחר הן נהדרות, ויש להשתמש בהן :)
ממני
נעמי
סיגי,
השבמחקכעמיתך ושותפתך לעשייה החינוכית, אני מתרגשת לקרוא את הפוסט שכתבת. בנוסף, מההכרות המקרית והלא מתוכננת עם הנערים והנערות, הרגשתי כמה קבלה ונתינה יש להם. זה מרגש ומשמח אותי מאוד, היות ובעידן הטכנולוגי עדיין נשארו בני נוער שרוצים לתרום!!!אני מקווה שהם הרוב ולא המיעוט.
יישר כוח!!!
אילנה