הערכה מסכמת- בלוג סיום

לא להאמין אבל אני יושבת וכותבת בלוג סיום ולרגע זה חיכיתי רבות..
בתחילה כאשר התבקשתי לנהל בלוג למידה, לא ידעתי ולא היה לי מושג מהו בלוג מבחינה תיאורטית וטכנולוגית. בלוג, הינה מלה אשר שמעתיה לראשונה במפגש היכרותי הראשון עם ד"ר גילה קורץ (מנהלת המגמה) .
בתחילה די נלחצתי ,מצד אחד טכנולוגיה לא מוכרת, מצד שני קבלתי משימה וחייבים לעמוד ביעד שהצבתי לעצמי. כיום, כאשר אני משירה מבט לאחור, אני מסכימה עם מה שאמרתי לעצמי בתחילת דרכי, שאט אט דברים יתבהרו ויראו קלים יותר.
בפוסט הראשון הרהרתי ותהיתי מהו בלוג ומה חשיבותו? כיצד טכנולוגיה זו משתלבת בתהליך הלמידה? ודי חששתי מתהליך הכתיבה ,החשיפה והפומביות.
היו רגעים בהם עלו בי תהיות מה אני עושה במגמה זו? הרי בחרתי ללמוד תחום שכמעט ולא הכרתי קודם . למען האמת, תכננתי להמשיך את לימודיי האקדמיים בתחום החינוך המיוחד ובאופן מקרי לחלוטין וספונטני החלטתי בעקבות חברותי (אילנה ואורנית) לשנות כיוון אחר לחלוטין וללמוד תחום חדש עבורי.
כיום, אני מרגישה שעברתי כברת דרך ושינוי מהותי מהמקום בו התחלתי למקום בו אני עומדת היום והכתיבה הפכה להיות חלק טבעי מתהליך הלמידה שלי.
הבלוג אפשר לי להכיר סביבה טכנולוגית חדשה, למידה משמעותית יותר של חומרי למידה ,להציג רעיונות באופן בהיר וממוקד, חשיבה רפלקטיבית ומושכלת בנושאים שונים ובתהליכי למידה וביטוי אישי וחשיבה מסדר גבוה. הצלחתי לתאר את רגשותיי ודעותיי כלפי נושאים מגוונים והחשש מהפומביות נמוג ,להיפך זה היה די מחמיא לקבל תגובות מהסביבה.
מודעת אני לכך שכתיבה זה לא הצד החזק שלי, אך הכתיבה בבלוג חייבה אותי לרשום בצורה אקדמית ומחושבת וגם בשל הפומביות . תהליך זה הצריך אותי לקרוא ,לחפש חומרים ולהרחיב את ידיעותיי ולהיחשף לטכנולוגיות נוספות. עד מהירה צברתי ניסיון ומיומנות ותהליך הכתיבה שלי הלך והשתפר, ואף הגעתי לתובנות מסוימות. הקריאה בבלוגים של אחרים העשירה אותי בידע רב ונראה כי המשימה הפכה להיות די אפשרית.

במהלך הדרך נתקלתי במספר קשיים שנסובו מה לכתוב מדי שבוע,לדייק עד כמה שניתן בסגנון הכתיבה ובהמשך התהליך גילה דרשה להגיע לרמת רפלקציה גבוהה יותר וזה דרש עבודה קשה יותר. בשלב מסוים הרגשתי שכבר אין לי מה לכתוב והמוטיבציה החלה לרדת. אני חושבת שאם היינו מגדירים בתחילת התהליך שצריך לרשום מס' מוגדר של פוסטים במהלך הפרויקט, היה לי יותר קל, מאשר לכתוב כל שבוע. לקראת הסוף הרגשתי שהכתיבה מאולצת והמטרה מתפספסת .
אני לא אשתמש בכלי זה בעבודתי, מכיוון שזה לא מתאים לאוכלוסייה עמה אני עובדת (אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים מאד), אך אני רואה חשיבות רבה בשימוש בבלוג בתהליך ההוראה בבתי הספר.
לסיום, תודות , לד"ר גילה קורץ היקרה שהנחתה ונתנה משוב ,לעמיתותי היקרות אילנה ואינברג ואורנית ארדיטי שתמכו, הגיבו והעריכו ולכל חברי מגמת תקשוב ולמידה.
בהצלחה לכולם בהמשך דרככם.
להתראות,
סגלית אזולאי